Tagחדש

רק עכשיו קנינו לולב ואתרוג לחג הסוכות בסכום נאה, זוג תפילין יקרים עוד יותר, בשביל לשלוח ילד לבית ספר יהודי צריך לפתוח חסכונות, ואפילו בשביל לאכול במסעדה כשרה צריך לשלם יותר. למה זה חייב להיות כך?

כשהבורא סיפר לנח שהוא מתכנן להשמיד את האנושות, ולהשאיר רק את נח ומשפחתו בחיים, נח לא התפלל להצלת האנושות ולא התחנן על חיי שכניו ומכריו, אלא קיבל את הדין בהשלמה. מדוע הוא לא נהג כמשה רבינו, שדפק על השולחן ומנע את הענשת בני ישראל?
קריאה נכונה של המציאות, והבנה מעמיקה כיצד ראוי לשפוט אנשים אחרים, תשפוך אור על נימוקיו של נח, וּתְלַמֵּד אותנו כיצד לשפוט אחרים.

החגים המתקרבים אינם אוסף אקראי של חגיגות שהתקבצו לחודש אחד, אלא נוסחה מסודרת של עבודה נפשית, שאמורה להביא אותנו לשיאים גבוהים יותר בשנה החדשה.
מסע רוחני בעקבות המשמעות הפנימית של החגים, שמבטאים מחויבות, הזדהות רגשית וחיבור אינטלקטואלי לבורא העולם.

השנה הבאה עלינו לטובה – שנת תשפ"ב – תהיה שנה מעוברת. כיצד שנה יכולה להתעבר, מדוע עושים זאת, ומה זה אומר עלינו היהודים?
מסע בין גרמי השמיים והשלכותיו על לוח השנה והנפש היהודית.

לכולנו יש מנהגים משפחתיים סביב חגי ישראל, שמעסיקים ומרגשים אותנו לעיתים עוד יותר ממצוות החג עצמה. אנו מגזימים? האם איבדנו את האיזון?

מתי נאסרה הפוליגמיה ביהדות? מי לא הסכים לאיסור? ומדוע מתקן האיסור קיבל את התואר ׳מאור הגולה׳? ההיסטוריה של חרם דרבינו גרשום, ומשמעותה הקבלית.

יועצים ארגוניים מעודדים האצלת סמכויות והתמקדות בקהל יעד מועדף. אך האם ניתן להחיל את העקרונות הללו גם בעולם החינוך?

מסתבר שסוד ההצלחה הוא ביכולת לשלב ולסנכרן בין השניים.
תרגיל יומי קטן, קדום כימי התקופה המצרית, והשתמר באדיקות עד ימינו, שיהפוך אותך לאדם מאוזן, מוצלח ומוערך הרבה יותר.

לעתים אנו נתקפים בגעגועים לאירועים מהעבר או בצימאון רגשי למצבים מסוימים. האם הרגשות הללו הם גחמה של התרפקות נוסטלגית, לעיתים מדומיינת, שיש להדחיק? או שמא הגעגוע והצימאון הינם מרכיב שמרווה ומנחם?

עד כמה אתה בלתי משוחד בקבלת החלטות אישיות? האם אתה אוביקטיבי עם עצמך? חמש בנות מאתגרות את משה רבינו. בתגובתו המפתיעה, הוא מלמד אותנו שיעור במודעות עצמית.

קורה שאנשים פוגעים בנו, פיזית או נפשית. אנו לא נוקמים. וכשהם מתנצלים, אנו אפילו מוחלים. אך לעתים נשארת בלבנו טינה, שריטה בלב. כיצד ניתן להיפטר מהטינה ולטהר את הלב?

מדוע נקבר משה רבינו בחוץ לארץ? מדוע נשיאי חב״ד טמונים כולם בחוץ לארץ? משא מיסטי מרתק על מחויבות של מנהיג לאנשי קהילתו, ועל התמיכה שהוא מספק להם אף לאחר הסתלקותו.

הסטטיסטיקה נותנת לנו אפשרות לחיזוי התנהגות של ציבור בעתיד. האם זה סותר את עקרון הבחירה החופשית שיש לאדם בכל רגע נתון? מסתבר שהרמב״ם והראב״ד התווכחו ממש על זה כבר לפני שמונה מאות שנה.

הבורא מזהיר את אדם הראשון שלא לאכול מעץ הדעת, אחרת הוא ימות באותו יום! אדם עובר על הציווי ונפטר בשיבה טובה – 930 שנה מאוחר יותר... מדוע הוא לא נפטר באותו יום?! מה המסר עבורנו? וכיצד כל זה קשור לקרבנות הנשיאים, אירוע שארע כמעט אלפיים חמש שנה מאוחר יותר?

בנאום תוכחה חריף, מאשים אליהו הנביא את חברי הסנהדרין בהרג של שבעים אלף יהודים! מדוע? כי לא לבשו חגורות מברזל ולא כיתתו את רגליהם בין עיירות ישראל...

בתקופת בית המקדש השני רבו ה"צדוקים" בישראל, והיה חשש שאפילו הכהן הגדול הינו צדוקי. מסיבה זו, לפני התקדש יום הכיפורים, השביעו בין הדין את הכהן הגדול שיעשה את עבודתו על פי המסורת היהודית האותנטית. לאחר מכן, היו זקני בית הדין והכהן הגדול פורשים ובוכים. מה היה כל כך טראומטי בזה שגרם להם לפרוץ בבכי?

בליל הסדר מתכנסים כולנו סביב שולחן הסדר, ובמרכז תשומת הלב עומדים הילדים ששואלים את ארבע הקושיות. ארבע הקושיות אינן משחק ילדים. הן מרמזות על ארבע מטרות רוחניות מרכזיות בחייו של כל יהודי. פרשנות חדשה ומקורית לטקסט מוכר ואהוב.

לבחור בין טוב לרע זה קל. הדילמה מתעוררת כאשר צריכים לבחור בין טוב לטוב. כיצד נדע איזו מהאפשרויות הטובות היא הטובה באמת?

כשהתורה מספידה את משה רבינו, היא מזכירה את שבירת לוחות הברית בתור השבח הגדול ביותר שלו. היתכן?

לעם היהודי יש מסורות בנות אלפי שנים המתארות את האופן בו מקיימים את המצוות. מה קורה כשארכיאולוגים מוצאים ממצאים סותרים? האם משנים את המסורת?

אברהם אבינו נוטע ארזים בבאר שבע, יעקב אבינו מוריד אותם למצרים, ובני ישראל לוקחים אותם במסעם במדבר. מדוע נודד העם היהודי עם עצי ארז ענקיים במשך ארבע מאות שנה? איך זה קשור למשפט "אני יהודי בלב"?

ישנם מנהיגים שמדברים לעתים דברי גנאי על ציבור אחר. מה הייתה תגובת הקב"ה במקרה כזה? מה הייתה תגובת התנא רבי אליעזר הגדול במקרה דומה? וכיצד הגיב הרבי מליובאוויטש להתנהגות כזאת?

בתנ״ך מופיעות תשע ״שירות״: שירת משה, שירת דוד, שירת מרים, שירת דבורה וכן הלאה. כאשר מעיינים במנהגים ובמסורת היהודית, מוצאים שהמסורת מחשיבה יותר את שירת הנשים. מדוע?

בכל דור הוסיפו חכמי התורה סייגים וגדרים לתורה. השבת נכנסת בשקיעת החמה? הוסיפו החכמים סייג: להכניס את השבת 18 דקות קודם. קריאת שמע של ערבית נקראת עד עלות השחר? הוסיפו החכמים סייג: לקרוא אותה לפני חצות הלילה, וכן הלאה. מהיכן למדו חכמים לתקן סייגים? מדוע אי אפשר להסתפק באיסור עצמו?

המנהיג הגדול שהוציא את עם ישראל ממצרים, נתן להם את עשרת הדיברות והוביל אותם עד לפתח הארץ המובטחת, נענש למות במדבר רק בגלל שהיכה את הסלע. הייתכן?!