א. ׳קשה עלי פרידתכם׳
החלק השני של פרשתנו עוסק בקרבנות שהוקרבו בבית המקדש. ביום הראשון של חג הסוכות מקריבים 13 פרים, ומאז זה פוחת והולך עד שביום השביעי מקריבים שבע פרים. אך בהגיע חג שמיני עצרת מקריבים פר אחד בלבד. (מקור 1). מה פירוש שם החג שמיני עצרת? (מקור 2) ומדוע מקריבים בו פר אחד בלבד? (מקור 3)
הרבי מקשה על דברי המדרש ״קשה עלי פרידתכם״: לכאורה הניסוח הנכון היה צריך להיות ״קשה עלי פרידתנו״, שהרי בסיום החג, בני ישראל נפרדים, כביכול, מה׳?
ב. הפירוד בין יהודים קשה לקב״ה
פירוד בין יהודים חמור מאוד, מסביר הרבי, עד שעובדי עבודה זרה שחיים בשלום מנצחים בקרב, ואילו שומרי תורה ומצוות שאינם חיים בשלום – מפסידים בו. (מקורות 4 ו-5).
זו הסיבה שהקב״ה אומר ״קשה עלי פרידתכם״. הפירוד בין יהודים מקשה על הקב״ה להשפיע עליהם כל טוב.
ג. המצוות בין אדם לחבירו מאתגרות יותר
הרבי מוסיף שאתגר זה קיים גם בעבודת ה׳ האישית. ליהודי הרבה יותר קל להחמיר במצוות שבין אדם למקום, מאשר במצוות שבין אחד לחבירו.
ד. השלום מסייע גם במלחמת היצר
כאשר האשם משתמש בסוגים השונים של כוחות הנפש ואז תוקף את היצר הרע, או אז הוא מצליח להכניעו, בדומה לסיפור של יעקב עם רועי חרן (מקור 6). וכפי שרבי אברהם המלאך למד ממלחמת ״שבע השנים״: כדי לנצח, יש לתקוף מכל הצדדים. על מנת לנצח במלחמת היצר, מסביר הרבי, יש להתאחד גם עם בעלי תכונות נפש שונות.
ה. האחדות מביאה ברכה והצלחה
לפני שהאורחים שבאו לחודש תשרי חזרו ארצה, הרצה הרבי בפניהם את השיחה הזו ואמר: בשמיני עצרת מקריבים רק פר אחד, שמסמל את האחדות בעם ישראל. צריכים להיות חדורים בהכרה שכולנו אגודה אחת, או אז פועלים אצל הקב״ה שישפיע את כל המצטרך לעם ישראל.
