(ממאמר וקבל היהודים תרפ״ז,
משיחה לחיילי צבאות ה׳, פורים קטן ה׳תשמ״א,
ומדברי הרבי ביחידות בעת ביקור הרב הרב פנחס מנחם אלתר, (אחיו של האדמור מגור דאז),י״ג אדר ראשון, ה׳תשד״מ)
מה פתאום פעמיים חודש אדר? (חלק א׳ של השיעור הוא אופציונלי)
הסיבה לקביעת שנה מעוברת: הוראת התורה לחשב את החודשים לפי הירח, ויחד עם זה לקיים את חג הפסח באביב (מקורות 1-3). החודש אותו כופלים בשנה מעוברת הוא חודש אדר בלבד (מקור 4).
קיימת מחלוקת תנאים באיזה משני החודשים עלינו לחגוג את פורים, וההכרעה היא שחוגגים אותו באדר שני (מקור 5). פורים שבחודש אדר ראשון מכונה ‘פורים קטן’ (מקור 6), אין אומרים תחנון, ומוסיפים בו בשמחה.
‘הפורים הידוע’ בחסידות חב”ד
הרבי הריי״צ שואל במאמרו מפורים קטן תרפ״ז: היתכן שבזמן מתן תורה שבו היו ישראל בתכלית העילוי, היתה רק ה׳התחלה׳, ואילו בזמן גזירת המן שאז היו ישראל בתכלית הירידה, ודווקא אז היתה השלימות בקבלת התורה והמצוות? (מקור 7 א׳).
המדרש מספר שהמן ראה את מרדכי שואב עידוד ותקווה מגילויי האמונה של ילדי ישראל, ואז החליט שאת הילדים הוא יהרוג תחילה (מקור 8). הרבי הריי”צ מקביל את קו הפעולה של המן לקו הפעולה של אחז הרשע, שאמר – אם אין גדיים אין תיישים, ולכן אני יסגור את בתי המדרש, וכך אקריס את הדת היהודית. ישעיהו הנביא מצידו ענה לאחז – שהתינוקות של בית רבן ימשיכו ללמוד במסירות נפש, והם יקימו את העם לתחיה. (מקור 7 ב׳). המדרש מספר שגם מרדכי נהג כך, וישב עם 22 אלף תלמידים ולמדו תורה במסירות נפש, ואכן מאמצים אלו הכריעו את הכף והביאו לנס הגדול (מקור 9).
הילדים מנצחים את המלחמה
בשנת תשמ”א הרבי דן במאמר זה, והסביר שה׳ צבאות – שמנהיג את כל הצבאות בעולם, קבע שדווקא עוללים ויונקים שלומדים תורה ומקיימים מצוות, הם אלו שיכריעו את גורל המלחמה בגשמיות.
הרבי עצמו נתן דוגמה מוחשית לכך, כאשר בקיץ שלפני מלחמת יום־הכיפורים יזם התכנסויות של ילדים לתפילה וללימוד תורה, כחלק ממאמץ רוחני מקדים למערכה הקשה.
לאחר פרוץ המלחמה קרא הרבי להרבות בשמחה משום שבכוחה לקדם את הניצחון.
הגמרא אומר שמשנכנס אדר מרבים בשמחה (מקור 10). ישנם כאלו שחושבים שזהו דין שחל רק בחודש אדר שני, הרבי מורה שיש לשמוח כבר מחודש ראשון, וכפי שהרמ״א כותב ״וטוב לב משתה תמיד״.
