א. לבן – האנטישמי הראשון
יעקב עובד קשה אצל לבן במשך 21 שנה, מסכם עם לבן את השכר המגיע לו, וכשהוא מתעשר בעקבות זה, מאשימים אותו גיסיו – בני לבן, שהוא התעשר על חשבונם. (מקורות 1-3).
ב. היחס בין עם ישראל לאומות העולם
מצד אחד הנביאים הורו לעם ישראל שלא לסמוך על אומות העולם (מקור 4), ומאידך הם תמכו ביצירת בריתות, ודרישה בשלום האומות (מקור 5) ולעתים גם הורו לכופף את הראש ולשלם מיסים למעצמה האזורית (מקור 6). איך מסתדרים הניגודים?
ג. הסיבה לאנטישמיות
על סיפור המן ואחשוורוש, מובא בגמרא משל מבעל שדה אחד שהיה בו ‘תל’, ובעל שדה שני שהיה בו בור. כשרצה בעל הבור לשלם לראשון על העפר של התל שלו בשביל לסתום את החריץ, הגיב הלה: קח אותו בחינם, ובלבד שאפטר ממנו (מקור 7).
המשל מרמז לסיבות האמיתיות של האנטישמיות. הסיבה הראשונה היא שנאה סתמית, ללא שום עילה. כמו אדם שיש לו ‘תל’ בתוך השדה, שלמרות שהוא לא מזיק הוא פשוט מפריע לו בעין. למה? ככה. הסיבה השנייה: היהודי ממחיש לאנטישמי את ה’ריק’ שבו הוא חי. כתוצאה מכך שאומות העולם סירבו לקבל את התורה, יש בהם הרגשה של ‘חריץ’, חלל. האנטישמי מנסה להשמיד את היהודי כדי להשתיק את הטריגר להצפת הריק הזה.
הסיבה לגזירה לא הייתה טיפשותו של אחשוורוש, או האומץ של מרדכי, או כל פרט אחר בעלילה. כל אלו היה ה’לבושים’ הטבעיים. הסיבות האמיתיות לגזירה היו שאחשוורוש ראה ביהודים תל מיותר בשדהו והמן הרגיש נחות כלפי היהודים וקינא בהם קנאה עזה.
ד. דרך הפעולה כנגד האנטישמיות
הדרך להתמודד עם הגזירה היא באופן שבו אסתר עשתה זאת. היא ביקשה ממרדכי שיכריז של שלושה ימי צום ותפילה לה’. רק לאחר שווידאה שעם ישראל מודע לכך שהקב”ה הוא השומר האמיתי, פנתה אל הדרך הטבעית, שאת סופה אנו יודעים היטב מהמגילה.
זוהי גם התשובה לשאלה הפותחת של השיעור (בחלק השני), מדוע הנביאים מצד אחד אמרו לעם ישראל לא לסמוך על האומות ולא להישען על תמיכה המעצמות, אלא לסמוך על הקב”ה, ויחד עם זה, לפעול בדרך הטבע ובדיפלומטיות עם עמי האזור.
