א. מה היה כה חמור בהכאת הסלע?
בפרשתנו אנו קוראים על ציווי הקב”ה למשה לדבר אל הסלע ולהוציא ממנו מים, ובמקום לדבר אליו, משה מכה בו. כתוצאה מכך, נענש משה שלא יכנס לארץ המובטחת (מקור 1).
שואל הרבי: מה היה כל כך חמור בהכאת הסלע, יותר ממקרים אחרים שהיו באופן בלתי רצוי (מקורות 2 ו-3), שדווקא בגלל זה הוא נענש שלא יכנס לארץ?
והרי אפשר להבין את סיבת הטעות: א) בעבר ה׳ הורה למשה להכות את הסלע (מקור 4). ב) העובדה שה׳ אמר לו לקחת איתו את המטה, גרמה לו לטעות שזה בשביל להכות את הסלע.
ב. פיקוח נפש לא דוחה שבת?!
הרבי הקודם נעצר על ידי שלטונות ברית המועצות עקב פעילותו בהפצת היהדות. גזר דינו היה – מוות, ר״ל, ולאחר כמה ימים הוחלף לשלש שנות גלות. כאשר נודע לו שנסיעתו לגלות תהיה כרוכה בנסיעה ברכבת בשבת, הצהיר שבשום אופן לא ייסע בשבת, ונשאר בבית הסוהר מספר ימים נוספים עד לאחר השבת, ורק אז יצא לגלות.
לכאורה, הרי באותו מצב כל יום נוסף בבית הסוהר היה סכנת חיים, והרי פיקוח נפש דוחה שבת (מקור 5)! בפרט שהשהיה ברכבת בשבת במקרה יוצא דופן זה, אינה כרוכה באיסור גמור.
ג. קידוש ה׳
באם הרבי היה מסכים ללוח הזמנים, השלטונות היו מתפארים בכך שהכריחו את מנהיג היהודים לנסוע בשבת, ולכן הרבי הקודם מסר את נפשו על כך. משום שזהו קידוש השם.
הרמב״ם כותב, שאדם שנדרש לעבור עבירה בפני עשרה מישראל, יהרג ואל יעבור, משום חילול ה׳ (מקור 6).
זו גם הסיבה שמשה נענש בעונש כה חמור דווקא בגלל הכאת הסלע, משום שזה נעשה לעיני כל ישראל, וגרם לחילול ה’.
סיפור: הנשיא שז״ר ובן גוריון שומרים על השבת בלוויית צ׳רצ׳יל וגורמים קידוש ה׳.
הוראה: כל אחד מאיתנו מייצג את העם היהודי, ולכן צריך להתנהג בצורה מכבדת. למשל: איחור בתשלום בחנות, גם הוא חילול השם. (מקור 7).
