חג הפסח: הכוס החמישית

משיחת ש״פ קרח התשד״מ
ראה לקו״ש חכ״ז שיחת חג הפסח

א. תעלומת הכוס החמישית

הרמב”ם כותב את ה’ליין אפ’ של ליל הסדר, ומפרט מתי בדיוק מוזגים ושותים את ארבעת הכוסות פלוס כוס נוספת – חמישית (מקורות 1-2). כשמדייקים בלשון הרמב״ם, רואים שבשונה מארבעת הכוסות הראשונים שם הרמב״ם מזכיר את שתיית הכוסות, בקשר לכוס החמישית הוא רק כותב שמוזגים אותה, ונמנע מלהזכיר את השתייה. מדוע?

ב. מוזגים ולא שותים

 הרבי לומד מכך, שלדעת הרמב”ם רק מוזגים את הכוס החמישית, אך לא שותים.

המקור של הכוס החמישית הוא בדברי רבי טרפון במשנה (מקור 3), שחולק על החכמים שלשיטתם יש ארבע כוסות בלבד, ואומר שעלינו לשתות כוס חמישית. הטעם לשתיית ארבע כוסות הוא ארבע לשונות של גאולה שאמר ה׳ למשה (מקורות 4-6), ואילו רבי טרפון מחשיב גם את המילה ״והבאתי אתכם אל הארץ״ בתור לשון חמישית של גאולה (מקור 7).  התורה תמימה מסביר שלשיטת חכמים לא תיקנו כוס של הודאה על ״והבאתי״ כשהארץ נתונה בידי זרים. (מקור 6).

הרבי מסביר, שדעת הרמב”ם למזוג כוס חמישית ולא לשתות, היא פשרה בין החכמים: לא להוסיף על שתיית ארבע הכוסות כדעת חכמים, ומצד שני להתחשב בדעת רבי טרפון ולמזוג כוס יין חמישית.

ג. כוסו של אליהו

ההלכה היא למזוג כוס נוספת במהלך הסדר שנקראת כוס של אליהו (מקור 8). מהעובדה שהלכה זו נכתבה בסימן ת״פ, בעוד התייחסות לכוס חמישי נכתבה בסימן תפ״א, הרבי לומד שלכוס של אליהו אין שום שייכות לכוס החמישי לדעת רבי טרפון. וכמו״כ, באם זה היה קשור לכוס חמישי, היה עלינו למזוג כוס של אליהו בשביל כל אחד מהמסובין! ולא להסתפק בכוס אחד בשביל כולם. 

מהו אם כן תוכנה של הכוס של אליהו?

ליל הסדר מכונה בחז”ל “ליל שימורים”, ויש מנהג שלא לנעול את דלת הבית מתוך אמונה שקדושת החג תגן על יושביו מכל נזק, וגם כדי שבאם יבא אליהו, נוכל לצאת במהירות לקראתו לקבל פני משיח (מקור 9). הרבי מבאר, שבהמשך לזה, מגיע המנהג להכין כוס של אליהו הנביא, לבטא עוד יותר על הציפיה לגאולה. 

הרבי מוסיף, שמדיוק לשון האדמו״ר הזקן ״למזוג כוס אחד יותר מהמסובין״, אנו לומדים שאליהו מסב לשולחן הסדר כאחד המשתתפים. ההתגלות הזו נובעת מהאמונה העזה של בני ישראל שמתבטא בכוס ויין, שבלילה הזה נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב”ה.