בכל יום שישי, לפני הקידוש של ליל השבת, מתאספים כל בני המשפחה מסביב לשולחן ושרים את מזמור ׳אשת חיל׳ לכבוד אֵם הבית. בסופו אומרים: "שקר החן והבל היופי". לְמה אנו בדיוק מתכוונים?!
שיחה על משמעותו הפנימית של הפסוק, כהכנה לחג מתן תורה.
הבורא מזהיר את אדם הראשון שלא לאכול מעץ הדעת, אחרת הוא ימות באותו יום! אדם עובר על הציווי ונפטר בשיבה טובה – 930 שנה מאוחר יותר... מדוע הוא לא נפטר באותו יום?! מה המסר עבורנו? וכיצד כל זה קשור לקרבנות הנשיאים, אירוע שארע כמעט אלפיים חמש שנה מאוחר יותר?
במגילת רות אנו קוראים על מנהג יהודי להזכיר את שם הבורא, כשאנשים מברכים זה את זה. מתי התחיל המנהג, ומדוע היום אנו לא נוהגים כך? מסע היסטורי ששופך אור על מנהג שתוקן כתגובה למנהג אלילי, והופסק באופן מפתיע דווקא עקב התפשטות הנצרות והאיסלאם.