א. עימות בשמים
כאשר משה רבינו עלה להר סיני לקבל את התורה, ביקשו המלאכים שהתורה תינתן להם (מקור 1).
שואל הרבי, כיון שמלאכים לא שייכים לענייני התורה כפי שהם בעולם, מה הייתה בקשתם? ועונה: הם רצו לקבל את התורה כפי שהיא ברוחניות.
סיפור מעניין בנוגע ללימוד משנה בגן העדן בצורה רוחנית (מקור 2).
ב. כיצד מתחתנים?
אישה נקנית בשלוש דרכים. בכסף, בשטר או בביאה (מקור 3). הנישואין הללו נקראים ׳קידושין׳, כי לאחר נישואיה היא הופכת ל”הקדש” על כל העולם (מקור 4). נמצאנו למדים שבנישואין יש שני מרכיבים: א. היחס הקדוש לשאר העולם, וב. שלושת הדרכים לבניית הקשר בין בני הזוג.
ג. הנישואין עם הבורא
רבי עקיבא אמר ש”שיר השירים” הוא קודש קודשים, משום שהשירים רומזים ליחס שבין הקב”ה לבני ישראל. (מקור 5).
כשם שנישואין כוללים בתוכם ׳קדושה׳ לשאר העולם, כך גם בנישואין בין בני ישראל לקב”ה, הם הפכו להיות “קדושים” ביחס לעולם. במה זה מתבטא? אסור לאדם להנות מהעולם ללא ברכה. כל מה שיש בו שייך לבוראו – לה’, והוא התיר לנו ליהנות ממנו בתנאים מסוימים (מקור 6).
(בסגנון אחר: כפי שבנישואין גשמיים אישה אינה יכולה להיות נשואה לבעלה ולאדם אחר באותו זמן. כך גם ברובד הרוחני, יהודי אינו יכול להיות נשוי לה’ וגם לעולם הזה. הוא לא צריך לפרוש מן העולם, אך עליו לדעת למי הוא באמת נשוי, ומהן סדר העדיפויות שלו.)
סיפור – לבחור בקב”ה.
גם המרכיב השני קיים בנישואין שלנו לקב״ה. ישנן שלוש דרכים להינשא לה’: א)ביאה – מצוות שהן בגופו של אדם. ב) כסף – מצוות הקשורות עם נכסי האדם. ג) שטר – לימוד התורה שנקראת ספר. אנו רואים כאן דבר מעניין. קידושין על ידי כסף או שטר יכולים להיעשות על ידי שליח. אך הדרך השלישית – ביאה, חייבת להיות רק על ידי הבעל, כמובן. כך גם בשלושת סוגי המצוות. מצוות של כסף ושטר, אפשר לעשותן על ידי שליח, אך ישנן מצוות שהן בגופו של אדם ואותן חייבים לעשות לבד.
ההוראה מזה: על אף שקבלת התורה והמצוות בהר סיני הייתה לפני אלפי שנה, צריכים בכל יום ויום לשמר את הניצוץ וההתלהבות (מקור 7). ההתלהבות צריכה להתבטא בשני המרכיבים: ה׳קדושה׳ מן העולם, והחיבור עם הקב”ה בשלשת הדרכים, מצוות שבגופו, לימוד התורה ומצוות שבנכסיו.
