א. ההכנה ליציאה ממצרים
ערב היציאה ממצרים בני ישראל מקבלים מהקב”ה שתי מצוות – ברית מילה וקורבן פסח. רבי מתיא בן חרש, מסביר שעל ידי קיומם, הם יוכלו לצאת ממצרים (מקור 1).
ב. למה דווקא שתיים?
מדוע נדרשו דווקא שתי מצוות ולא אחת, ומדוע רק שתיים ולא יותר? הרבי מסביר שמצוות קורבן פסח ניתקה את בני ישראל מהאלילות, ומצוות מילה ביטאה את החיבור שלהם לבורא.
השה סימל את עבודת האלילים של המצרים (שגם בני ישראל היו שטופים בה), עד כדי כך שמשה תהה איך ישחטו את אלוהיהן של המצרים מולם (מקור 3), ושחיטת השה סימלה את התנתקות מהעבודה זרה.
הציווי כלל החזקה של הטלה בבית במשך ארבעה ימים, משום שזהו פרק הזמן שמראה על מעשה מתוך ישוב הדעת, ורק אז מושגת במלואה המטרה של הניתוק מעבודת האלילים. כפי שהיה אצל אברהם אבינו, שה׳ סידר שנסיון העקדה יקח ארבעה ימים, כדי שיקבל את החלטתו מתוך יישוב הדעת ולא מתוך הלם (מקור 4).
ג. דווקא ברומא
העובדה שרבי מתיא בן חרש היה זה שהסביר זאת, איננה מקרית. רבי מתיא בן חרש יסד ישיבה גדולה דווקא ברומי, והיה נוהג להסביר לתלמידיו, שהמטרה בכך היא, שהם יפעלו על היהודים שנמצאים ברומי לעשות מצוות, ובכך להביא את הגאולה.
הרבי ממשיך ומסביר זה גם הרעיון שמאחורי הפצת התורה והמצוות של חב”ד – לזכות אנשים במצווה אחת או יותר, וכך יזכו כולם לגאולה.
