קטגוריהספר במדבר

להכריח את הילדים לבוא לבית הכנסת? חינוך נוקשה אולי ישיג תוצאות מהירות, אבל השפעה מתוך הסכמה יעילה ועמידה הרבה יותר. ההיסטוריה תוכיח

האינטואיציה המסירות וההשפעה, שלשת התכונות של האישה שכל כך משמעותיות בחיים של כולנו.

המלאך חוסם את דרכו של בלעם, והאתון נוזפת בו ברבים.
בשביל מה כל המהומה?
שיעור על משמעותו של עונש, ועל החשיבות של כל אדם.

אופטימיות איננה חפיפניקיות, הרוב לא תמיד צודק, והמודרניזציה איננה אויב. לקחים משליחות המרגלים של משה ויהושוע.

הסמל המוכר ביותר של עם ישראל הוא המנורה.
היא כיכבה במשכן, בבית המקדש ובחזיונות הנביאים.
מה היא מסמלת?

האם ברכה יכולה להיות טובה מדי?
האם שפע מן השמים יכול להיתקע בדרך?
ואם כן, האם ישנה ברכה שמוגנת מכל הבעיות?

רגע לפני הכניסה לארץ, מתפתחת דרמה. שנים מהשבטים מעדיפים להישאר בחו״ל. למה? איך משה מגיב? ומדוע הוא מצרף אליהם יהודים נוספים?

אילו יחסים מאתגרים יותר - ביני לבין הבורא, או ביני לבין השכן? ומה מביניהם חשוב יותר לפי המסורת היהודית?

המנהיג הגדול שהוציא את עם ישראל ממצרים, נתן להם את עשרת הדיברות והוביל אותם עד לפתח הארץ המובטחת, נענש למות במדבר רק בגלל שהיכה את הסלע. הייתכן?!

ישנה שיטה ישנה שמסייעת לזכור דברים: קשירת קשר. המסורת היהודית מספרת שכך נהגו חכמי המשנה, ולהבדיל – שרי פרעה. גם היום, יהודים קושרים קשרים מדי יום בשביל לזכור. מדוע קשר מונע שכחה? האם הבורא בעצמו גם עשה כך?

משה רבינו 'סומך' את יהושע, הוא בתורו סומך את תלמידיו, וכך נסמכים הזקנים שבכל דור – איש מפי איש עד משה רבינו. מדוע נפסקה השלשלת הזו? ומתי?

לעתים אנו נתקפים בגעגועים לאירועים מהעבר או בצימאון רגשי למצבים מסוימים. האם הרגשות הללו הם גחמה של התרפקות נוסטלגית, לעיתים מדומיינת, שיש להדחיק? או שמא הגעגוע והצימאון הינם מרכיב שמרווה ומנחם?

עד כמה אתה בלתי משוחד בקבלת החלטות אישיות? האם אתה אוביקטיבי עם עצמך? חמש בנות מאתגרות את משה רבינו. בתגובתו המפתיעה, הוא מלמד אותנו שיעור במודעות עצמית.

קורה שאנשים פוגעים בנו, פיזית או נפשית. אנו לא נוקמים. וכשהם מתנצלים, אנו אפילו מוחלים. אך לעתים נשארת בלבנו טינה, שריטה בלב. כיצד ניתן להיפטר מהטינה ולטהר את הלב?

מדוע נקבר משה רבינו בחוץ לארץ? מדוע נשיאי חב״ד טמונים כולם בחוץ לארץ? משא מיסטי מרתק על מחויבות של מנהיג לאנשי קהילתו, ועל התמיכה שהוא מספק להם אף לאחר הסתלקותו.

הסטטיסטיקה נותנת לנו אפשרות לחיזוי התנהגות של ציבור בעתיד. האם זה סותר את עקרון הבחירה החופשית שיש לאדם בכל רגע נתון? מסתבר שהרמב״ם והראב״ד התווכחו ממש על זה כבר לפני שמונה מאות שנה.

הבורא מזהיר את אדם הראשון שלא לאכול מעץ הדעת, אחרת הוא ימות באותו יום! אדם עובר על הציווי ונפטר בשיבה טובה – 930 שנה מאוחר יותר... מדוע הוא לא נפטר באותו יום?! מה המסר עבורנו? וכיצד כל זה קשור לקרבנות הנשיאים, אירוע שארע כמעט אלפיים חמש שנה מאוחר יותר?