מעמד נדיר, מרגש ומעורר, ליכד את עם ישראל כולו במקום אחד לרגעים יוצאי דופן. מה הסיפור של מצוות 'הקהל', למה היא כל-כך מיוחדת, והאם היא רלוונטית לימינו?
🌏 השיעור זמין בשפות: עברית, אנגלית, ספרדית, ופורטוגזית
כשהבורא סיפר לנח שהוא מתכנן להשמיד את האנושות, ולהשאיר רק את נח ומשפחתו בחיים, נח לא התפלל להצלת האנושות ולא התחנן על חיי שכניו ומכריו, אלא קיבל את הדין בהשלמה. מדוע הוא לא נהג כמשה רבינו, שדפק על השולחן ומנע את הענשת בני ישראל?
קריאה נכונה של המציאות, והבנה מעמיקה כיצד ראוי לשפוט אנשים אחרים, תשפוך אור על נימוקיו של נח, וּתְלַמֵּד אותנו כיצד לשפוט אחרים.
לעתים קרובות אנשים נחפזים להתנער מאחריות קהילתית. אפילו משה רבינו, כשהבורא הורה לו לגאול את עם ישראל, ניסה להיחלץ מהמשימה. מה אומרת המסורת היהודית על גישה זו? האם התנדבות קהילתית נדרשת מכולם? ואיך גלגול נשמות קשור לזה?
פרעה קורא ליועציו ומשתעשע ברעיון של העבדת עם שלם בפרך ורציחתם של מאות אלפי תינוקות. מה אמורים היועצים לעשות, להתנגד ולברוח מהמדינה תוך סיכון חייהם או להביע הסכמה ולנסות לשרוד במצב הקיים? כאשר נתקלים במעשה לא מוסרי, האם יש להסיט את המבט ולהתעלם או להקשיב לקול המצפון ולנקוט בעמדה מוסרית?
שיעור מרתק מפרעה ויועציו.
יעקב אבינו קורא לבנו יוסף, ומבקש ממנו לקבור אותו במערת המכפלה. בהזדמנות זו הוא מסביר לו מדוע הוא קבר את אמו רחל בדרך ליד בית לחם ולא הביא אותה למערת המכפלה, בכדי שכשבני ישראל ילכו בעתיד לגלות, הם יוכלו להתפלל בדרך על קברה, והיא תעתיר בעדם ותבקש רחמים עליהם. אך אחרי הכל, מדוע אמור יוסף להשתכנע ולהשלים עם הסבל והבדידות של אמו רחל כמשך אלפי שנים? איך יכל יעקב להקריב אותה, בשביל מה שיקרה לבני ישראל...
יעקב אבינו יוצא מהארץ ופוגש מלאכים. הזוהר מציין נקודה מעניינת: כשיעקב יצא מבאר שבע לכיוון חרן כתוב ש״ויפגע במקום״ - הוא היה צריך למצוא את תחנת העצירה שבה יישן ויחלום על מלאכים. לעומת זאת, בחזרתו מחרן לבאר שבע, 22 שנים מאוחר יותר, נאמר: ״ויפגעו בו מלאכי אלקים״ - המלאכים הם שהלכו אליו. אז, הם לא הופיעו בחלום, אלא בהקיץ. מה השתנה? מה גרם לכך שהמלאכים מתגלים אליו בהקיץ, והם אלו שמחפשים אותו?
רבים מאיתנו מכירים את ההלכה שמצווה לענג את השבת, ואת ההבטחה שההוצאות על סעודות השבת אינן חלק מהתקציב השנתי שנגזר עלינו בראש השנה אלא בונוס שניתן מהשמים. אך יש בהלכה הזו פרט פחות מוכר: מצווה ללוות כספים, לפי הצורך, בשביל לענג את השבת. אך אדם שאין לו אפילו חפצים למשכן, עליו לא חלה המצווה להרבות בהוצאות שבת. לכאורה, הלוא הקב״ה אומר: ״לְווּ עלי ואני פורע!". מדוע אדם חסר כל לא ילווה כספים להוצאות...
אם הקדוש-ברוך-הוא דורש מיהודי שמירה מלאה של תורה ומצוות – מדוע הוא מערים עליו קשיים רבים בדרך? האם המאמץ בחיים הוא מעמסה מיותרת או מסלול בטוח לסיפוק ואושר פנימי יותר? רעיון שמבאר את סוד העמל בעולם, וגם מעניק לנו טיפ: כשאנו משקיעים, אנו הופכים להיות ׳שותפים׳ של הבורא, ואז יכולים גם לחוות דעה על מה שמתרחש כאן…
לאחר חגי תשרי מתחיל הסתיו, וכולם צריכים גשמים בשביל היבול בשדות. אך חכמינו החליטו לדחות את התפילה לגשמים בשבועיים, כדי לאפשר לאחרון העולים לרגל לחזור הביתה בלי להירטב. לכאורה, גשמים הם משאב חיוני ביותר, ואיך דוחים מצוות עשה של ״בקשת צרכיו״ בגלל הדאגה ליהודי שני? דיון מאלף שמגדיר עד כמה עמוקה אמורה להיות אהבת ישראל, ואיך אהבה זו משפיעה על האדם ומשנה את סולם העדיפות של צרכיו הבסיסיים ביותר.
כאן נכנס התקציר של העמוד