תרומה: כפרה, תרופה, או השראה?

ת

הפרויקט המרכזי שהעסיק את בני ישראל לאחר יציאת ממצרים, היה גיוס המונים לתרומות למשכן, והקמתו. אך היה גם גיוס כספים נוסף – לעגל הזהב... האם שתי ההתרמות קשורות אחד לשני?

תוכן השיעור:

א. לוח הזמנים

מהלך האירועים שמתוארים בחומש שמות.

ב.  אין מוקדם ומאוחר בתורה

בפרשת השבוע, ה’ מצווה על בני ישראל לבנות את המשכן (מקור 1). אבל מה בדיוק היה סדר המאורעות?

לפי שיטת רש”י, כל מה שהיה קשור למשכן – ציווי ה’, ציווי משה את בני ישראל, גיוס הכספים והבנייה עצמה – התרחש לאחר יום הכיפורים, כאשר ה’ סלח לעם על חטא העגל. לשיטתו, המשכן בא ככפרה על חטא העגל, והוא מוכיח זאת מפרטים שונים הכתובים בפרשה (מקורות 2, 3 ו-4).

שיטת הרמב”ן מחזיקה בעיקרון המשכיות הפסוקים. הציווי על המשכן ניתן מיד לאחר מתן תורה, אך המשך הסיפור התרחש לאחר חטא העגל.

שיטת הזוהר היא שהאירועים סביב המשכן התרחשו לפני חטא עגל הזהב, מלבד הבנייה בפועל (מקור 5). על פי שיטה זו, הקב”ה הקדים את מצוות בניית המשכן לחטא העגל, כדי להקדים רפואה למכה.

ג. לא כפרה. השראה!

נראה ששלושת הדעות נוקטות בהנחת היסוד שהמשכן קשור לחטא העגל. אולם בתניא, אומר לנו אדמו”ר הזקן רעיון מרתק (מקור 6).

הציוויים בנוגע למשכן באו בעקבות מתן תורה – כפי שמובא בזוהר – אך מסיבה אחרת: מתן תורה הביא עמו גילוי נעלה ביותר שהשפיע על העם באופן עצום. למשכן לא היה קשר לעגל; מטרת המשכן הייתה לאפשר לעם להפנים את הגילוי הנעלה הזה.

עזרי הוראה

לפרסום רעיונות, הארות וסיפורים בנושא, אנא שלחו אותם כאן למטה

החשבון שלי

ברוכים הבאים אורח (כניסה)

חיפוש

תגיות