כי תשא: היגיינה יהודית

כ

תקופת הקורונה העלתה שוב למודעות את חשיבות ההיגיינה. במשכן שנבנה במדבר כבר לפני 3000 שנה, הכהן רחץ ידיים ורגלים כל פעם לפני שנכנס לעבודה. מהי ההיגיינה הרוחנית שמומלצת לכל אחד מאתנו, ומדוע כדאי לתת לאשה לפקח על כך?

תוכן השיעור:

א. מראות לטיפוח במשכן?!

בפרשת השבוע אנו קוראים על הכיור עבור רחיצת הכהנים במשכן (מקור 1). הרבי מסביר שהכיור משמש לטהרת הכהן בהגיעו מן החול אל הקודש. ממה נבנה הכיור? ממראותיהן של נשות ישראל שהשתמשו בהן לייפות את עצמן ולעורר את תאוות בעליהן במצרים (מקור 2).

ב. משכני האישי

הרבי מסביר שעלינו ללמוד מהכיור: לכולנו יש בית מקדש בלב. כיצד אנו רוחצים את עצמנו כראוי מלכלוך העולם כאשר אנו נכנסים לבית המקדש שלנו? על ידי ניקוי הידיים והרגליים – חלקי הגוף המעורבים בענייני העולם. החסידות מפרשת את המשנה הראשונה במסכת שבת (מקור 3) כקח ותן בין הקב”ה ובין האדם בנוגע לעבודתו ושליחותו בעולם. ה’ מושיט את ידו כלפי חוץ כדי לתמוך בנו, ואנו מושיטים את ידינו פנימה כדי לרומם את העולם.

ג. כיצד רוחצים?

אנו רוחצים את ידינו ורגלינו על ידי לימוד תורת החסידות. כאשר אנו עושים זאת, יש לנו את הכוח להפוך כסף, זהב ונחושת למקום ראוי למגורי השכינה.

שתי הוראות נוספות: ראשית, למרות שהנחושת היא מתכת זולה – כאשר היא ניתנת מתוך אהבה היא נחשבת למתנה יקרה. שנית, הרחיצה נעשית בצורה הטובה ביותר על ידי האישה.

עזרי הוראה

לפרסום רעיונות, הארות וסיפורים בנושא, אנא שלחו אותם כאן למטה

החשבון שלי

ברוכים הבאים אורח (כניסה)

חיפוש

תגיות