היתכן ש׳מן׳ שירד השמים שימש בתור ראיה פורנזית בבית דינו של משה רבינו, ואריות ודובים לקחו חלק בדיונים משפטיים אצל שלמה המלך? הרי 'תורה לא בשמים היא!'
פרעה קורא ליועציו ומשתעשע ברעיון של העבדת עם שלם בפרך ורציחתם של מאות אלפי תינוקות. מה אמורים היועצים לעשות, להתנגד ולברוח מהמדינה תוך סיכון חייהם או להביע הסכמה ולנסות לשרוד במצב הקיים? כאשר נתקלים במעשה לא מוסרי, האם יש להסיט את המבט ולהתעלם או להקשיב לקול המצפון ולנקוט בעמדה מוסרית?
שיעור מרתק מפרעה ויועציו.