השיעור לפ’ ויקרא נתרם
לע”נ הרה”ח ר’ מרדכי ב”ר מרדכי ע”ה גורארי׳, רב קהילת חברת ש”ס – בית מרדכי, קראון הייטס. נלב”ע ג’ ניסן ה‘תש”פ
ע”י משפחתו שיחיו
א. קרבנות: סקירה כללית
בחלק הראשון אנו מציגים סקירה על סוגי הקרבנות השונים בבית המקדש: קרבן עולה (מקור 1), שאופן הקרבתו השכיח ביותר היה קרבן התמיד שהוקרב בכל בוקר ובין הערביים (מקור 2). היו גם קרבן שלמים (מקור 3) וקרבן חטאת (מקור 4), שיהודים היו מקריבים בבית המקדש בנסיבות שונות.
ב. קרבנות בימינו
בימינו אין לנו בית מקדש או קרבנות. כיצד נודה לה’ או נכפר על חטאינו? לכל קרבן יש מקבילה אותה נוהגים כיום. סעודת הודאה הינה במקום קרבן השלמים (מקור 5), וצדקה היא במקום קרבן החטאת (מקור 6). כמו כן, התפילה היומית היא במקום קרבן התמיד (מקור 7).
בשיחה, הרבי מסביר את הקשר בין תפילה לבין קרבן התמיד. במבט ראשון, תפילה – בקשת צרכינו – אינה דומה לקרבן עולה שהיה כולו לה׳. עם זאת, תפילה היא למעשה התקרבות לה’. מהות התפילה אינה רק מה אנחנו יכולים לקבל מהקשר שלנו עם הקב”ה – גם אם אנחנו מקבלים די הרבה; מהות התפילה היא קשר.
במקור 8, מבטא הרמב”ם נקודה זו בצורה תמציתית; צדיקים עובדים את ה’ כדי להידבק בו, לא כדי להפיק תועלת.
ג. בחושך ובאור
בקטע האחרון של השיחה, מסביר הרבי את הקשר עוד יותר. כשם שקרבן התמיד הוקרב בבוקר ובערב, כך גם הקשר שלנו לה’ לא יכול להיות רק ב”בוקר” – כאשר אנו עוברים זמנים טובים. גם ב”ערב” – כשהחיים קשים, עדיין עלינו לחפש את הקשר הזה.
לסיום, סיפור מר’ שמואל מונקס שמבטא את הרעיון בצורה יפה.
