מעמד האשה החל להיות נושא פופולרי וחשוב מאוד כבר במאה העשרים. המהפכה שהרבי חולל בתחום, והראייה המקורית והנועזת שלו, תפתיע רבים.
שופטים: הקומנדו של הבורא
ראה: מדוע יש עוני בעולם?
עקב: מדוע שבר משה את הלוחות?
ואתחנן: המסר של שמע ישראל
דברים: עת לחשות ועת להוכיח
מטות מסעי: אגואיזם או אלטרואיזם
פינחס: מערכת יחסים מאתגרת
חקת: משה הכה את הסלע. אז מה?
שלח: הפיתרון לשכחה
בהעלותך: שלשלת שנפסקה
שבועות (במדבר): מי יהיה הרב שלי?
שבועות (בחוקותי): שקר החן והבל היופי… האומנם?
בהר (ל”ג בעומר): אני לא נחמד, אז מה?!
קדושים: מדוע ביהדות מברכים כל כך הרבה ברכות?
זכור: מה אנו רוצים מעמלק?
פורים: פורים על-פי הקבלה
פקודי: כיצד נבנו הפירמידות?
ויקהל: שדים, צוואות וצדקה
כי תשא: היגיינה יהודית
תצוה – ז׳ אדר: “משה לא מת” – נצחיותו של מנהיג ישראל
תרומה: כפרה, תרופה, או השראה?
משפטים: שאיפה נכונה לחיים
יתרו: שמחה בסבל?
בשלח: כסף או ארון קבורה?
בא: כוחה של הצהרה
וארא: המסר האוניברסלי של היהדות
שמות: מה אימונים מלמדים אותנו?
ויצא: איך נוצר גיבור?
תולדות: איך מתחילים דף חדש?
חיי שרה: מבחן הקבלה למשפחה
לך-לך: מדוע החיים היהודיים כל כך יקרים?
נח: מדוע לא התפלל נוח עבור אנשי דורו?
כשהבורא סיפר לנח שהוא מתכנן להשמיד את האנושות, ולהשאיר רק את נח ומשפחתו בחיים, נח לא התפלל להצלת האנושות ולא התחנן על חיי שכניו ומכריו, אלא קיבל את הדין בהשלמה. מדוע הוא לא נהג כמשה רבינו, שדפק על השולחן ומנע את הענשת בני ישראל?
קריאה נכונה של המציאות, והבנה מעמיקה כיצד ראוי לשפוט אנשים אחרים, תשפוך אור על נימוקיו של נח, וּתְלַמֵּד אותנו כיצד לשפוט אחרים.
תשרי: מפת הדרכים הרוחנית של חודש החגים
שנה מעוברת – למה?
שמחת בית השואבה – חשיבותה של המסורת
כי תצא: פוליגמיה ויהדות
עקב: האם אני צריך לעשות הכל לבד?
ואתחנן: איך אתה פועל? מהבטן או מהראש?
תשעה באב: לשמוח בטרגדיה
מנחם-אב: געגוע – טוב או רע?
פנחס: איך להתמודד עם שוחד עצמי
חוקת: כיצד להתמודד עם פגיעה אישית?
ג’ תמוז/קרח: קברניט אינו נוטש את ספינתו
שלח: הסטטיסטיקה ופרדוקס האמונה והבחירה החופשית
נשא: הֱיֵה חָכָם, וְהִתְנַצֵּל
חג השבועות – עבודת האלילים, הנצרות והאיסלאם והשפעתן על מנהג יהודי
אמור: חברי הסנהדרין על ספסל הנאשמים
אחרי – קדושים: מדוע הם בכו?
פסח: “מה נשתנה” – 4 שאלות לחיים של הגשמה עצמית
ויקרא: כמה כבר אפשר לבקש?
ויקהל-פקודי: איך נדע לבחור נכון?
כי תשא: שבירת הלוחות – הישג?
תצוה: מסורת מול ארכיאולוגיה
תרומה: הכוח שבהמחשה
משפטים: גלגול נשמות יכול להגדיר את משימת חייך
לעתים קרובות אנשים נחפזים להתנער מאחריות קהילתית. אפילו משה רבינו, כשהבורא הורה לו לגאול את עם ישראל, ניסה להיחלץ מהמשימה. מה אומרת המסורת היהודית על גישה זו? האם התנדבות קהילתית נדרשת מכולם? ואיך גלגול נשמות קשור לזה?
יתרו: מנהיגות של אהבה
בשלח: שירת הנשים חשובה יותר!
בא :מדוע הרבנים מוסיפים גזירות?
וארא: המקור לגניוס היהודי
שמות: דילמת היועצים
פרעה קורא ליועציו ומשתעשע ברעיון של העבדת עם שלם בפרך ורציחתם של מאות אלפי תינוקות. מה אמורים היועצים לעשות, להתנגד ולברוח מהמדינה תוך סיכון חייהם או להביע הסכמה ולנסות לשרוד במצב הקיים? כאשר נתקלים במעשה לא מוסרי, האם יש להסיט את המבט ולהתעלם או להקשיב לקול המצפון ולנקוט בעמדה מוסרית?
שיעור מרתק מפרעה ויועציו.
ויצא: בני אדם ומלאכים. מי מחפש את מי?
יעקב אבינו יוצא מהארץ ופוגש מלאכים. הזוהר מציין נקודה מעניינת: כשיעקב יצא מבאר שבע לכיוון חרן כתוב ש״ויפגע במקום״ - הוא היה צריך למצוא את תחנת העצירה שבה יישן ויחלום על מלאכים. לעומת זאת, בחזרתו מחרן לבאר שבע, 22 שנים מאוחר יותר, נאמר: ״ויפגעו בו מלאכי אלקים״ - המלאכים הם שהלכו אליו. אז, הם לא הופיעו בחלום, אלא בהקיץ. מה השתנה? מה גרם לכך שהמלאכים מתגלים אליו בהקיץ, והם אלו שמחפשים אותו?
וירא: מנהיג של כולם, אמור לדאוג לכ-ו-ל-ם. גם לחוטאים…
תולדות: ביטחון בהשם – על חשבון מי?
רבים מאיתנו מכירים את ההלכה שמצווה לענג את השבת, ואת ההבטחה שההוצאות על סעודות השבת אינן חלק מהתקציב השנתי שנגזר עלינו בראש השנה אלא בונוס שניתן מהשמים. אך יש בהלכה הזו פרט פחות מוכר: מצווה ללוות כספים, לפי הצורך, בשביל לענג את השבת. אך אדם שאין לו אפילו חפצים למשכן, עליו לא חלה המצווה להרבות בהוצאות שבת. לכאורה, הלוא הקב״ה אומר: ״לְווּ עלי ואני פורע!". מדוע אדם חסר כל לא ילווה כספים להוצאות...
חיי שרה: השגחה פרטית – האם חלה ממש על כל פרט קטן ביקום?
לך לך: מדוע כל כך קשה לקיים מצוות?
אם הקדוש-ברוך-הוא דורש מיהודי שמירה מלאה של תורה ומצוות – מדוע הוא מערים עליו קשיים רבים בדרך? האם המאמץ בחיים הוא מעמסה מיותרת או מסלול בטוח לסיפוק ואושר פנימי יותר? רעיון שמבאר את סוד העמל בעולם, וגם מעניק לנו טיפ: כשאנו משקיעים, אנו הופכים להיות ׳שותפים׳ של הבורא, ואז יכולים גם לחוות דעה על מה שמתרחש כאן…
ז׳ חשון: הדאגה שיהודי לא יירטב בגשם, חשובה יותר מהגשם עצמו
לאחר חגי תשרי מתחיל הסתיו, וכולם צריכים גשמים בשביל היבול בשדות. אך חכמינו החליטו לדחות את התפילה לגשמים בשבועיים, כדי לאפשר לאחרון העולים לרגל לחזור הביתה בלי להירטב. לכאורה, גשמים הם משאב חיוני ביותר, ואיך דוחים מצוות עשה של ״בקשת צרכיו״ בגלל הדאגה ליהודי שני? דיון מאלף שמגדיר עד כמה עמוקה אמורה להיות אהבת ישראל, ואיך אהבה זו משפיעה על האדם ומשנה את סולם העדיפות של צרכיו הבסיסיים ביותר.
בראשית: הכח הנשי – דיבור ישיר של הבורא עם האישה היה משנה את העולם
ניסיון: נסיון אחד וזהו
בדיקה עיצוב חדש
כאן נכנס התקציר של העמוד