Tagחדש

מעמד האשה החל להיות נושא פופולרי וחשוב מאוד כבר במאה העשרים. המהפכה שהרבי חולל בתחום, והראייה המקורית והנועזת שלו, תפתיע רבים.​

שבט לוי הוא 'היחידה המובחרת' של אלוקים, ותפקידו להורות את דרכי ה׳ לרבים. בימינו, השירות הזה לא מוגבל לאלו שנולדו לשבט לוי, אלא לכל אחד שרוצה להתנדב לכך. הידעת שגם איש עסקים יכול להיות 'שבט לוי'?

העוני מחפיר ומשפיל ומעצים פערים חברתיים. מדוע קיים עוני? מדוע הבורא לא נותן לכולם את כל צרכיהם מבלי להזדקק לבריות?
שיעור על מטרת מעגל העוני והעושר בתוספת עצות לחיים לעניים ועשירים.

מה הקשר בין שבירת הלוחות למותו של צדיק? האם האותיות פרחו מהלוחות כבר לפני שמשה שבר אותם? ביאור חדשני ומקורי על שבירת הלוחות, ואיך זה רלוונטי אלינו היום.

מידי בוקר וערב אנו אומרים את תפילת ׳שמע ישראל׳ ולאחריה את ׳והיה אם שמוע׳. מהם המסרים השונים של שתי הפרשיות? ואיך זה קשור לשאלת השאלות מי אחראי על חינוך הילדים - בית הספר או ההורים?

רגע לפני הכניסה לארץ, מתפתחת דרמה. שנים מהשבטים מעדיפים להישאר בחו״ל. למה? איך משה מגיב? ומדוע הוא מצרף אליהם יהודים נוספים?

אילו יחסים מאתגרים יותר - ביני לבין הבורא, או ביני לבין השכן? ומה מביניהם חשוב יותר לפי המסורת היהודית?

המנהיג הגדול שהוציא את עם ישראל ממצרים, נתן להם את עשרת הדיברות והוביל אותם עד לפתח הארץ המובטחת, נענש למות במדבר רק בגלל שהיכה את הסלע. הייתכן?!

ישנה שיטה ישנה שמסייעת לזכור דברים: קשירת קשר. המסורת היהודית מספרת שכך נהגו חכמי המשנה, ולהבדיל – שרי פרעה. גם היום, יהודים קושרים קשרים מדי יום בשביל לזכור. מדוע קשר מונע שכחה? האם הבורא בעצמו גם עשה כך?

משה רבינו 'סומך' את יהושע, הוא בתורו סומך את תלמידיו, וכך נסמכים הזקנים שבכל דור – איש מפי איש עד משה רבינו. מדוע נפסקה השלשלת הזו? ומתי?

יהודים צריכים לברך כמעט על כל דבר – בבוקר, בתפילות, ולפני האוכל ולאחריו. למה כל היום? לא מספיק להגיד בבוקר ״תודה רבה״ מעומק הלב וזהו?

הכוכב השלילי של פורים הוא המן, אך הוא בעצם מייצג את סבו עמלק. בשבת לפני פורים, ובחג הפורים עצמו, אנו קוראים בתורה ״זכור את אשר עשה לך עמלק״. מהו האתגר הרוחני שמציג בפנינו עמלק, ואיך אנו מתגברים עליו?

כיצד שכנע המן הרשע את המלך אחשוורוש להשמיד את כל היהודים, מדוע הסכים לכך גם הבורא בעצמו, ומה הייתה נקודת המפנה שחוללה את המהפך?
הרובד הקבלי של סיפור המגילה

אילון מאסק צייץ שחייזרים בנו את הפירמידות במצרים, המסורת הרווחת היא שהם נבנו על ידי בני ישראל, ואילו חוקרים מצריים טוענים שמי שבנו אותם היו בני האומה המצרית. אך כולם מנסים להבין, כיצד הצליחו להזיז אבנים כה כבדות. ומדוע, אם כן, לא יכלו הלויים להשתמש באותה שיטה עבור הקמת המשכן?

האם מפריע לשדים שיהודים נותנים צדקה בלילה? מהי הצוואה המפורסמת ביותר ביהדות? ואיזו מדינה מצטיינת במיוחד בנתינת צדקה?

תקופת הקורונה העלתה שוב למודעות את חשיבות ההיגיינה. במשכן שנבנה במדבר כבר לפני 3000 שנה, הכהן רחץ ידיים ורגלים כל פעם לפני שנכנס לעבודה. מהי ההיגיינה הרוחנית שמומלצת לכל אחד מאתנו, ומדוע כדאי לתת לאשה לפקח על כך?

המן וצוות אסטרולוגים בוחרים תאריך מושלם כדי להשמיד את עם ישראל – החודש בו נפטר משה רבינו. אבל התכנון לא מצליח. מה הם פספסו, ומדוע דווקא שמשו של משה אינה מפסיקה להאיר?

הפרויקט המרכזי שהעסיק את בני ישראל לאחר יציאת ממצרים, היה גיוס המונים לתרומות למשכן, והקמתו. אך היה גם גיוס כספים נוסף – לעגל הזהב... האם שתי ההתרמות קשורים אחד לשני?

כשגר בא להתגייר אנו מְצֻוִּים לומר לו שידע מראש שעם ישראל סובל מאוד בגלות. אך לאחר שהוא מתגייר, אומרים לו שעליו להיות בשמחה תמיד משום שאנו חיים בעולם נפלא. מה כל כך נפלא בסבל?

עם ישראל עומד סוף סוף לצאת ממצרים. מיליוני יהודים אורזים את חבילותיהם, שואלים כלי כסף ושמלות משכניהם המצרים ויוצאים עם רכוש עצום. במקום לדאוג לצבירת רכוש – יהודי אחד עסוק בלחפש ארון קבורה. שיעור לחיים על סדר עדיפויות.

אחד מאלילי מצרים היה הטלה – זו הסיבה שהם לא אכלו בשר. אך במשך מאות שנים גילו המצרים ליברליות מרשימה והכילו את העובדה שבני ישראל אכלו בשר. מדוע כאשר בני ישראל התכוננו לשחוט כבש כקרבן הפסח נמלאו המצרים זעם?

ספר הזוהר, רש״י והרבי מליובאוויטש מנתחים את חייהם של שלשה מגדולי ישראל, ומסבירים מה בפועלם הפך אותם לענקי האומה.

לשלשה אנשים מבטיח התלמוד מחילת עוונות – דף חדש. חתן ביום חופתו, אדם שמתמנה ל׳חכם׳, ואדם שמתמנה לנשיא. מדוע הם מקבלים זאת? והאם אדם רגיל גם יכול להשיג מחילה שכזו? לקח לחיים מעשו, רבי זירא, ושזר - הנשיא השלישי של מדינת ישראל.

לכל 'כלה' יש מעין מבחן קבלה במשפחה החדשה. במשפחתו של אברהם אבינו, הרף היה גבוה מאוד. רבקה "התקבלה" למשפחה רק כאשר הצליחה להביא ענן לאוהל, ברכה לעיסה ונר שלא כבה. מה מסמלים שלושת הדברים הללו, ואיך גם אנחנו יכולים לחולל את הנס?

רק עכשיו קנינו לולב ואתרוג לחג הסוכות בסכום נאה, זוג תפילין יקרים עוד יותר, בשביל לשלוח ילד לבית ספר יהודי צריך לפתוח חסכונות, ואפילו בשביל לאכול במסעדה כשרה צריך לשלם יותר. למה זה חייב להיות כך?

כשהבורא סיפר לנח שהוא מתכנן להשמיד את האנושות, ולהשאיר רק את נח ומשפחתו בחיים, נח לא התפלל להצלת האנושות ולא התחנן על חיי שכניו ומכריו, אלא קיבל את הדין בהשלמה. מדוע הוא לא נהג כמשה רבינו, שדפק על השולחן ומנע את הענשת בני ישראל?
קריאה נכונה של המציאות, והבנה מעמיקה כיצד ראוי לשפוט אנשים אחרים, תשפוך אור על נימוקיו של נח, וּתְלַמֵּד אותנו כיצד לשפוט אחרים.

החגים המתקרבים אינם אוסף אקראי של חגיגות שהתקבצו לחודש אחד, אלא נוסחה מסודרת של עבודה נפשית, שאמורה להביא אותנו לשיאים גבוהים יותר בשנה החדשה.
מסע רוחני בעקבות המשמעות הפנימית של החגים, שמבטאים מחויבות, הזדהות רגשית וחיבור אינטלקטואלי לבורא העולם.

השנה הבאה עלינו לטובה – שנת תשפ"ב – תהיה שנה מעוברת. כיצד שנה יכולה להתעבר, מדוע עושים זאת, ומה זה אומר עלינו היהודים?
מסע בין גרמי השמיים והשלכותיו על לוח השנה והנפש היהודית.

לכולנו יש מנהגים משפחתיים סביב חגי ישראל, שמעסיקים ומרגשים אותנו לעיתים עוד יותר ממצוות החג עצמה. אנו מגזימים? האם איבדנו את האיזון?

מתי נאסרה הפוליגמיה ביהדות? מי לא הסכים לאיסור? ומדוע מתקן האיסור קיבל את התואר ׳מאור הגולה׳? ההיסטוריה של חרם דרבינו גרשום, ומשמעותה הקבלית.

יועצים ארגוניים מעודדים האצלת סמכויות והתמקדות בקהל יעד מועדף. אך האם ניתן להחיל את העקרונות הללו גם בעולם החינוך?

מסתבר שסוד ההצלחה הוא ביכולת לשלב ולסנכרן בין השניים.
תרגיל יומי קטן, קדום כימי התקופה המצרית, והשתמר באדיקות עד ימינו, שיהפוך אותך לאדם מאוזן, מוצלח ומוערך הרבה יותר.

כשראו בני ישראל את בית המקדש נשרף הם שמחו שמחה גדולה. הייתכן? מה היה כה משמח בחורבן בית המקדש? האר"י ז"ל (מחשובי המקובלים בכל הדורות) מגלה את הסוד.

לעתים אנו נתקפים בגעגועים לאירועים מהעבר או בצימאון רגשי למצבים מסוימים. האם הרגשות הללו הם גחמה של התרפקות נוסטלגית, לעיתים מדומיינת, שיש להדחיק? או שמא הגעגוע והצימאון הינם מרכיב שמרווה ומנחם?

עד כמה אתה בלתי משוחד בקבלת החלטות אישיות? האם אתה אוביקטיבי עם עצמך? חמש בנות מאתגרות את משה רבינו. בתגובתו המפתיעה, הוא מלמד אותנו שיעור במודעות עצמית.

קורה שאנשים פוגעים בנו, פיזית או נפשית. אנו לא נוקמים. וכשהם מתנצלים, אנו אפילו מוחלים. אך לעתים נשארת בלבנו טינה, שריטה בלב. כיצד ניתן להיפטר מהטינה ולטהר את הלב?

מדוע נקבר משה רבינו בחוץ לארץ? מדוע נשיאי חב״ד טמונים כולם בחוץ לארץ? משא מיסטי מרתק על מחויבות של מנהיג לאנשי קהילתו, ועל התמיכה שהוא מספק להם אף לאחר הסתלקותו.

הסטטיסטיקה נותנת לנו אפשרות לחיזוי התנהגות של ציבור בעתיד. האם זה סותר את עקרון הבחירה החופשית שיש לאדם בכל רגע נתון? מסתבר שהרמב״ם והראב״ד התווכחו ממש על זה כבר לפני שמונה מאות שנה.

הבורא מזהיר את אדם הראשון שלא לאכול מעץ הדעת, אחרת הוא ימות באותו יום! אדם עובר על הציווי ונפטר בשיבה טובה – 930 שנה מאוחר יותר... מדוע הוא לא נפטר באותו יום?! מה המסר עבורנו? וכיצד כל זה קשור לקרבנות הנשיאים, אירוע שארע כמעט אלפיים חמש שנה מאוחר יותר?

במגילת רות אנו קוראים על מנהג יהודי להזכיר את שם הבורא, כשאנשים מברכים זה את זה. מתי התחיל המנהג, ומדוע היום אנו לא נוהגים כך? מסע היסטורי ששופך אור על מנהג שתוקן כתגובה למנהג אלילי, והופסק באופן מפתיע דווקא עקב התפשטות הנצרות והאיסלאם.

בנאום תוכחה חריף, מאשים אליהו הנביא את חברי הסנהדרין בהרג של שבעים אלף יהודים! מדוע? כי לא לבשו חגורות מברזל ולא כיתתו את רגליהם בין עיירות ישראל...

בתקופת בית המקדש השני רבו ה"צדוקים" בישראל, והיה חשש שאפילו הכהן הגדול הינו צדוקי. מסיבה זו, לפני התקדש יום הכיפורים, השביעו בין הדין את הכהן הגדול שיעשה את עבודתו על פי המסורת היהודית האותנטית. לאחר מכן, היו זקני בית הדין והכהן הגדול פורשים ובוכים. מה היה כל כך טראומטי בזה שגרם להם לפרוץ בבכי?

בליל הסדר מתכנסים כולנו סביב שולחן הסדר, ובמרכז תשומת הלב עומדים הילדים ששואלים את ארבע הקושיות. ארבע הקושיות אינן משחק ילדים. הן מרמזות על ארבע מטרות רוחניות מרכזיות בחייו של כל יהודי. פרשנות חדשה ומקורית לטקסט מוכר ואהוב.

לבחור בין טוב לרע זה קל. הדילמה מתעוררת כאשר צריכים לבחור בין טוב לטוב. כיצד נדע איזו מהאפשרויות הטובות היא הטובה באמת?

לעם היהודי יש מסורות בנות אלפי שנים המתארות את האופן בו מקיימים את המצוות. מה קורה כשארכיאולוגים מוצאים ממצאים סותרים? האם משנים את המסורת?

אברהם אבינו נוטע ארזים בבאר שבע, יעקב אבינו מוריד אותם למצרים, ובני ישראל לוקחים אותם במסעם במדבר. מדוע נודד העם היהודי עם עצי ארז ענקיים במשך ארבע מאות שנה? איך זה קשור למשפט "אני יהודי בלב"?

ישנם מנהיגים שמדברים לעתים דברי גנאי על ציבור אחר. מה הייתה תגובת הקב"ה במקרה כזה? מה הייתה תגובת התנא רבי אליעזר הגדול במקרה דומה? וכיצד הגיב הרבי מליובאוויטש להתנהגות כזאת?

בתנ״ך מופיעות תשע ״שירות״: שירת משה, שירת דוד, שירת מרים, שירת דבורה וכן הלאה. כאשר מעיינים במנהגים ובמסורת היהודית, מוצאים שהמסורת מחשיבה יותר את שירת הנשים. מדוע?

בכל דור הוסיפו חכמי התורה סייגים וגדרים לתורה. השבת נכנסת בשקיעת החמה? הוסיפו החכמים סייג: להכניס את השבת 18 דקות קודם. קריאת שמע של ערבית נקראת עד עלות השחר? הוסיפו החכמים סייג: לקרוא אותה לפני חצות הלילה, וכן הלאה. מהיכן למדו חכמים לתקן סייגים? מדוע אי אפשר להסתפק באיסור עצמו?

יעקב אבינו יוצא מהארץ ופוגש מלאכים. הזוהר מציין נקודה מעניינת: כשיעקב יצא מבאר שבע לכיוון חרן כתוב ש״ויפגע במקום״ - הוא היה צריך למצוא את תחנת העצירה שבה יישן ויחלום על מלאכים. לעומת זאת, בחזרתו מחרן לבאר שבע, 22 שנים מאוחר יותר, נאמר: ״ויפגעו בו מלאכי אלקים״ - המלאכים הם שהלכו אליו. אז, הם לא הופיעו בחלום, אלא בהקיץ. מה השתנה? מה גרם לכך שהמלאכים מתגלים אליו בהקיץ, והם אלו שמחפשים אותו?

למי אמור לדאוג צדיק שחי בשכנות לאנשים חוטאים, לעצמו ולמשפחתו בלבד? לצדיקים המועטים שקיימים? או אולי דווקא גם לרשעים? התורה מספרת על שלושה צדיקים מפורסמים שחיו בסיטואציה כזו: נח, אברהם ומשה. הרבי מנתח את הטקסט ומראה למי דאג כל אחד מהם, ואת מי מהם אנו אומרים לחקות?

רבים מאיתנו מכירים את ההלכה שמצווה לענג את השבת, ואת ההבטחה שההוצאות על סעודות השבת אינן חלק מהתקציב השנתי שנגזר עלינו בראש השנה אלא בונוס שניתן מהשמים. אך יש בהלכה הזו פרט פחות מוכר: מצווה ללוות כספים, לפי הצורך, בשביל לענג את השבת. אך אדם שאין לו אפילו חפצים למשכן, עליו לא חלה המצווה להרבות בהוצאות שבת. לכאורה, הלוא הקב״ה אומר: ״לְווּ עלי ואני פורע!". מדוע אדם חסר כל לא ילווה כספים להוצאות...

האם ההשגחה העליונה חלה על כל דבר שקורה בעולם, או על הדברים הכלליים והחשובים בלבד? בירור בדעת הרמב״ם בספרו מורה הנבוכים, התחקות אחר חידושו של הבעל-שם-טוב מייסד תורת החסידות, ומבט לראָיה לדבריו שאדמו״ר הזקן מצא בתלמוד. וכתמיד, איך כל זה רלוונטי לחיי היום יום שלנו…

אם הקדוש-ברוך-הוא דורש מיהודי שמירה מלאה של תורה ומצוות – מדוע הוא מערים עליו קשיים רבים בדרך? האם המאמץ בחיים הוא מעמסה מיותרת או מסלול בטוח לסיפוק ואושר פנימי יותר? רעיון שמבאר את סוד העמל בעולם, וגם מעניק לנו טיפ: כשאנו משקיעים, אנו הופכים להיות ׳שותפים׳ של הבורא, ואז יכולים גם לחוות דעה על מה שמתרחש כאן…

לאחר חגי תשרי מתחיל הסתיו, וכולם צריכים גשמים בשביל היבול בשדות. אך חכמינו החליטו לדחות את התפילה לגשמים בשבועיים, כדי לאפשר לאחרון העולים לרגל לחזור הביתה בלי להירטב. לכאורה, גשמים הם משאב חיוני ביותר, ואיך דוחים מצוות עשה של ״בקשת צרכיו״ בגלל הדאגה ליהודי שני? דיון מאלף שמגדיר עד כמה עמוקה אמורה להיות אהבת ישראל, ואיך אהבה זו משפיעה על האדם ומשנה את סולם העדיפות של צרכיו הבסיסיים ביותר.

המנהיג הגדול שהוציא את עם ישראל ממצרים, נתן להם את עשרת הדיברות והוביל אותם עד לפתח הארץ המובטחת, נענש למות במדבר רק בגלל שהיכה את הסלע. הייתכן?!