את העבודה השחורה לא יעשו במקומך !

א

לפני החג התקשר אלי בעל חברת אבטחה ושאל אותי, לאור ההתפתחויות האחרונות בעולם
והדאגה מפיגועי טרור וכו’ – האם אני מעוניין לשכור את שירותי הבטחון שלו לקראת ראש השנה.
הוא פירט באזניי את השיטות של החברה שלו, ובין השאר סיפר לי שלפני אירוע גדול הם באים עם
כלבי גישוש ובודקים את כל הבנין לוודא שאין בו חומר נפץ וכדו’. אמרתי לו, אגיד לך את האמת,
אני יותר פוחד מהכלבים שלך יותר מאשר מהטרוריסטים! ובכלל, אמרתי לו, אני לא חושש
שמחבלים יגיעו לסאלאן… מחבל שמכבד את עצמו יפנה לניו-יורק, לאס אנג’לס, מקסימום שיקגו,
אבל כדי לבוא לסאלאן – הוא צריך להיות ‘לוזער’ אמיתי… אילו אני הייתי הבוס שלו הייתי מפטר
אותו מיד על הבחירה הזאת…

לפני שנה האפיפיור גינה את האיסלם על כך (הוא ציטט בשם מישהו אחר) שמהדת שלהם לא יצא
שום דבר טוב וחיובי, אלא רק רוע וצרות. מיד התחילו להשמע גינויים מכל העולם המוסלמי ותבעו
את התנצלותו. בבית לחם התחילו להבעיר כנסיות ונעשה שמח בכל העולם… פתאום זו לא מלחמה
של המוסלמים נגד היהודים בכלל וישראל בפרט, אלא זו מלחמת המוסלמים נגד כל העולם
הנוצרי.

סברתי לתומי שזו דוקא התפתחות חיובית, אולי כעת הנוצרים יתחילו לטפל במוסלמים ואנחנו
נוכל ללכת קצת לנוח, נוכל לתפוס נשימה… אולם אז נזכרתי שסבתא שלי לימדה אותי כלל ברזל
שאף אחד לא יעשה את העבודה במקומי, “את העבודה השחורה אף אחד לא יעשה במקומך”, היא
אמרה לי…

גם ביהדות אנו מוצאים את הרעיון הזה. כולנו יודעים שישנם 613 מצוות והם מתחלקים לכמה
קטגוריות: החילוק המפורסם ביותר הוא 248 מצוות עשה ו-365 מצוות לא-תעשה.

ישנו עוד חילוק מפורסם: ישנם מצוות שהם בן אדם למקום ומצוות שבן אדם לחבירו. כך גם ישנם
מצוות שאותן קיימו רק בארץ ישראל וישנם מצוות שמקיימים אותן בכל מקום בעולם. יש מצוות שרק גברים מחוייבים בהן ויש מצוות שנשים חייבות בהן. אולם ישנו עוד חילוק לא כ”כ מפורסם:
יש מצוות שמישהו אחר יכול לעשות אותן עבורך, אתה בעצמך אינך מחוייב לעשותן אלא העיקר
שהמצווה נעשית ולא משנה מיהו העושה, אבל יש מצוות שאתה חייב לעשות אותן.

למשל, אדם שהוא אבל ר”ל ועליו לומר קדיש על הוריו, מוטלת עליו חובה לומר עליהם קדיש,
אולם אם הוא מתגורר בעיר קטנה שאין בה מנין בכל יום ונמנעת ממנו האפשרות לומר קדיש, הוא
שוכר מישהו בעיר גדולה שיאמר בכל יום קדיש לעילוי נשמת אביו או אמו בכל יום (אמנם לא דומה
אמירת קדיש של הבן לאמירת קדיש של אחר, אבל במדה שאין ברירה כך יש לנהוג). או למשל ישנו
חובה על כל אדם להתגורר בבית שיש בו מזוזה, אבל לאו דוקא שהוא חייב להיות זה שיקבע את
המזוזה על משקוף הדלת, הוא יכול לבקש מחבירו שיקבע את המזוזה, העיקר שהוא יגור בבית
שיש בו מזוזה.

כך גם במצוות של חסד למשל, אין “חובת גברא” על האדם ללכת לבקר חולים, אלא יש חובה
שבמדה ויש חולים בעיר – מישהו יבקר אותם, אבל זה לא חייב להיות אתה. אם אתה משלם
למישהו ע”מ שיבקר חולה זה גם טוב, העיקר שהדבר ייעשה. נכון שאם אתה עצמך עושה זאת –
הרי זה משובח, אולם גם מישהו אחר יכול לבצע זאת בשבילך. כך בכל תנועות ההתנדבות השונות
והמגוונות שקיימות היום, זהו דבר נפלא, אבל אם משלם למישהו שיעשה את זה בשבילך – זה גם
טוב וראוי.

לעומת זאת, ישנן מצוות שאדם אחר לא יכול לעשות אותן תמורתך ולא משנה כמה תשלם לו. כמו
אכילת מצה בפסח שאתה עצמך מחוייב לאכול, ולא משנה אם כואבים לך השיניים או הבטן
ומעולם לא אהבת מצה. בשביל לקיין מצוות אכילת מצה – אתה בעצמך צריך לאכול מצה ואף
אחד לא יכול לאכול זאת במקומך.

כך גם הנחת תפילין, הרבה אנשים היו מוכנים לשלם לי שאני יניח תפילין עבורם, זה עשוי היה
להיות הכנסה טובה ביותר, אני אעמוד כל היום ויניח תפילין ויוריד את התפילין, ובכל פעם אני
יגיד, כמו ב”מי שבירך” שהנחה זו היא עבור חיים בן יוסף, והפעם השניה היא בשביל שמואל בן
פנחס וכן הלאה… ותלוי כמה אתה משלם, מי שמשלם יותר אני יניח עבורו קודם… וישנם גם תעריפים מיוחדים, ביום ראשון זה עולה זול יותר, אבל ביום שישי שאני עסוק מדי – אם אתה
רוצה שאניח עבורך עליך לשלם לי מחיר יקר יותר, ובפרט אם מדובר בערב ראש השנה, בסך הכל
מדובר בביזנס לא רע…אבל לצערי, ידידיי היקרים, אני לא יכול לסייע לכם בענין זה, תפילין אתם
צריכים להניח בעצמכם ואף אחד לא יכול לעשות זאת עבורכם!

אנו כולנו נמצאים כאן היום ביחד בבית הכנסת, המקום מלא וכולם כאן, מדוע? כי לעשות תשובה
ולהכות על חטא – זה כל אחד צריך לעשות על החזה שלו. ישנם אנשים שמוכנים להכות על החזה
של השני, אתה אשם… הם יאמרו לך על מה אתה צריך לעשות תשובה. אבל מצות תשובה היא שכל
אחד יסתכל בראי של עצמו ויחשוב על מה הוא צריך לעשות תשובה ולא על מה שהשני צריך
לעשות תשובה.

יהודים יש להם חוש מיוחד בלתקן את השני, תמיד הם שמחים לתקן את החזן.. יש כאלה שכל
החיים שלהם זה לבוא לביהכנ”ס ולתפוס את החזן בטעות; הרבה פעמים אנשים באים אלי
ואומרים לי בלחש: תראה, פלוני לא יודע שאסור לעשות כך וכך וכו’ וכו’. רבותיי, תשובה היא
“חובת גברא”, אתה צריך לעשות חשבון נפש של עצמך…

רק השבוע קראתי שבסין אתה יכול לשכור מישהו שהוא יתנצל עבורך. כולנו יודעים שזה מאוד לא
נעים להתנצל, וכאן מישהו עושה את זה בשבילך. דווקא רעיון לא רע, אבל ביהדות לא מציעים כזה
שירות, כאשר מדובר בתשובה – עשה זאת בעצמך…

גם כאשר מדובר בתפילת ראש השנה, הרבה יותר קל היה לשלוח לראביי לפני החג אימייל קצר עם
רשימה של הדברים שאני צריך לקראת השנה החדשה, ולציין כי היות שאני עסוק מדי אולי אתה,
כבוד הרב, יכול לבקש בשבילי מהקב”ה שהשנה יביא לי קצת יותר משקיעים בעסק, שהסטאק
מרקט יעלה קצת למעלה, שהרגל תפסיק לכאוב לי, ושהלחץ דם ירד, זה הכל, אני לא מבקש יותר
מדי. הרעיון הוא לא רע, אבל הקב”ה רוצה שאנחנו כולנו נבוא לפה ונתפלל ונבקש ממנו.

מדוע זה באמת כך? אנחנו רואים בחיים שאת העבודה האמיתית בכל עסק ובכל דבר חשוב – אף
אחד לא עושה בשבילך. כל בעל עסק יודע שהוא יכול להעסיק פועלים, אבל אם הוא לא יהיה במקום ויעשה בטוח שהכל נעשה כפי שהוא רוצה זה פשוט לא יקרה… כל הפועלים והעובדים
יכולים לעשות בשבילו את הדברים הטכניים, אבל את העבודה האמיתית, לחשוב בשבילך כיצד
לפתח את העסק או איך לא לאבד את הקליינט – הם לא יעשו עבורך, הם יעשו כל מה שתגיד להם
אבל לא יותר מזה, משום שזה לא העסק שלהם.

כל עקרת בית יודעת שהיא יכולה לשכור מנקה שתנקה את הבית, אבל אם היא רוצה שהבית באמת
יהיה נקי, היא צריכה לנקות בעצמה.

את הרעיון הזה אנו מוצאים גם בקריאת התורה של ראש השנה על ישמעאל, כאשר הוא נשלח
מאברהם ביחד עם אמו הגר והמים נגמרו להם, וישמעאל “אחזתו חמה ולא יכול לילך ברגליו”
והוא נהיה חולה והגר השליכה אותו תחת אחד השיחים והוא כבר “קרב למות”, כתוב בתורה
“ותשא את קולה ותבך” ומיד אח”כ כתוב “וישמע אלקים את קול הנער”, אומר רש”י: “מכאן
שיפה תפלת החולה מתפלת אחרים עליו והיא קודמת להתקבל” (בראשית כ”א י”ז). רואים אפוא
שגם בתפילה אע”פ שאחר יכול להתפלל עבורך, בכל זאת התפילה מתקבלת יותר מהר כשאתה
עושה זאת בעצמך. מכל זה אנו רואים שדבר שהוא באמת חשוב ויקר ללבך – אתה חייב לעשות
אותו בעצמך.

ולכן המצוות שחשובות לקשר שלך עם הקב”ה, אתה בעצמך צריך לעשות אותן. אף אחד לא יכול
לעשות את זה בעבורך.

כלפי מה הדברים אמורים?

התפקיד הכי חשוב שיש לנו בחיים הוא לדאוג לחינוך היהודי של הילדים שלנו. ה’ הפקיד בידינו
מתנה את המשכון הכי יקר שיש – ילדים יהודיים! והוא סמך עלינו שאנחנו נגדל אותם כמו
שאומרים בשעת ברית המילה “לתורה לחופה ולמעשים טובים”, ומה אנחנו עושים? אנו שולחים
אותם ל”היברו סקול” וחושבים שאנחנו עשינו את שלנו.

על אחת כמה וכמה אם אני שולח את הילד לבי”ס יהודי ומשלם עשרת אלפים דולר שכר לימוד,
אבל בכלל אני מרגיש שעשיתי כבר יותר ממה שצריך ואלוקים כבר חייב לי מדליה על זה, ואנחנו
סבורים שב”היברו סקול” ילמדו אותם להיות יהודים, בבתי הספר היהודיים שהם כל היום שם
ידאגו לכך שהם יגדלו כיהודים, כשהילד הולך לקאלעדג’ אנו דואגים לשלוח אותו לקאלעדג’ שיש
שם “הלל” או בית חב”ד ושם הוא כבר ילמד להיות יהודי. ישנם הורים ששולחים את ילדיהם
לביקור בישראל ומקווים ששם בארץ תתנוצץ לו לפתע התעוררות יהודית. אנחנו מוכנים לשלם
הכל כדי שהמורה יעשה עבורנו את העבודה ולשלוח אותו לקעמפ יהודי ששם הוא יקבל חיות
יהודית.

רבותי, זה הכל טוב ונכון ראוי וחשוב מאד. המקומות הללו יכולים לתת לו אינפורמציה מה זה
להיות יהודי, ללמד אותו הרבה חומר על היהדות, הם יכולים ללמד אותו להתפלל וכו’ וכו’, אבל
“אידישקייט” מקבלים דווקא בבית! את האהבה ליהדות ואת הרצון והחשק להיות יהודי – רק
ההורים יכולים להנחיל לילד. אם להורים זה לא כ”כ חשוב אז זה לא משנה לכמה מקומות הוא
ילך ללמוד, את החיות להיות יהודי ואת האהבה לזה מקבלים מהבית.

את העבודה הקשה והאמיתית, רבותי, אף אחד לא יעשה בשבילנו, רק אנו בעצמנו צריכים לעשות
אותה.

To post ideas, insights or stories that can add to the topic, please include them below.

Search

My account

Welcome Guest (Login)

Tags: