משיחת שבת פרשת שקלים, תשמ”ד ותשי”א
א. תיתן חצי, אך שיהיה בשלימות
בפרשתנו מצווה התורה לתת מחצית השקל (מקור 1). בכסף זה נקנו קורבנות הציבור ועוד, כדי שלכל יהודי יהיה חלק שווה בעבודת המקדש (מקור 2). הרמב”ם פוסק שיש לתת את מחצית השקל כולה בפעם אחת, ולא בחלקים (מקור 3).
הרבי מדגיש שזהו חידוש מיוחד למחצית השקל: במצוות הצדקה ניתן ואף רצוי לחלק את הנתינה לפעמים רבות (מקור 4), אך כאן הנתינה חייבת להיות שלמה ובבת אחת.
נמצא כאן לכאורה דבר והיפוכו: נותנים רק ‘חצי’, אך אותו יש לתת בשלימות.
אנו לומדים מכך הוראה בעבודת ה’: מחד יהודי צריך לדעת שהוא רק ‘חצי’ וכל כוחו ועשייתו באים מהקב”ה, כמאמר המדרש “מי הקדימני ואשלם”, שכל המצוות שהאדם עושה, התאפשרו לו בזכות מה שה’ נתן לו. אדם קובע מזוזה רק לאחר שה׳ נותן לו בית, עושה ברית מילה רק לאחר שה׳ נותן לו בן זכר וכדו׳. (מקור 5).
אך מאידך, את שליחותו בעולם עליו לבצע בשלימות גמורה, בבאת אחת ובמלוא האחריות, בלי להסתמך שהקב”ה ישלים במקומו את מה שלא עשה.
ב. מטבע של אש
חז”ל מספרים שהקב”ה הראה למשה מטבע של אש ואמר לו: “זה יתנו” (מקור 6). מה הוקשה למשה בהבנת מחצית השקל? מבארים ה’תוספות’ שמשה התקשה להבין כיצד נתינת מטבע כסף, יכולה לכפר על נפש האדם… (מקור 7).
שואל הרבי, איך התיישבה תמיהה זו של משה, בכך שה׳ הראה לו מטבע של אש?
מסביר הרבי, שכשהקב”ה הראה למשה מטבע של אש, הוא לימד אותו שמחצית השקל שנותנים בני ישראל היא מטבע “אש”, שניתנת מתוך חיות והתלהבות, מעומק הלב והנפש, ונתינה כזו ראויה לכפר על הנפש. הרבי מביא לכך משל מהבעש״ט על תלמיד שלמד את מלאכת צורפות הזהב, אך מורו שכח לומר לו שצריך להדליק אש… ומובן שמכל עבודתו לא יצא דבר. וזוהי תשובת ה׳ למשה, שהעיקר הוא האש והחום הנובע מעצם הנשמה (מקור 8).
לפי זה מובן גם מדוע במצווה זו – “העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט”: כאשר מדובר בנתינה הנובעת מעצם הנפש, אין הבדל בכמות, שכן אצל כולם הנקודה הפנימית שווה.
ג. המעורבות של משה
ישנו מדרש תמוה, שבפרשת שקלים אמר משה לפני הקב״ה ״משאני מת אין אני נזכר״… השיב לו הקב”ה: כשם שאתה עומד כעת ומוסר להם את פרשת שקלים ומרים את ראשם, כך בכל שנה כשיקראו פרשה זו, כאילו אתה עומד שם וממשיך לשאת את ראשם. לכך רומז הלשון “כי תשא” – לשון עתיד, לדורות (מקור 9).
שואל הרבי: מדוע דווקא במצוות מחצית השקל עלתה אצל משה הדאגה לדורות הבאים?
ההסבר הוא: כדי שמחצית השקל תבוא מעצם הנפש – נתינה של “מטבע של אש”, יש צורך בפעולתו של משה, שעניינו הוא נשיאת ראש בני ישראל, ורק הוא יכול לגלות את היחידה שבנפש אצל כל יהודי.
לכן שאל זאת דווקא כאן: משום שלצורך נתינת “כופר נפשו” נדרשת פעולתו של משה.
על כך השיב הקב”ה, שבכל שנה, כשבני ישראל קוראים את פרשת שקלים מתוך חיות, פועל ה’משה שבדור’ ומעורר את היחידה שבנפשם של כל ישראל.
