השיעור לפ’ אחרי-קדושים
לזכות הרה”ת הרב שלום דוב בער וזוגתו מרת חיה מושקא, ובנותיהם, ברכה ליפשא, עליזה, ושיינדל שיחיו שוחאט
א. מדוע הם בכו?
כפי שאנו קוראים בפרשת השבוע, הקטרת הקטורת ביום כיפור בקודש הקודשים נעשתה על ידי הכהן הגדול (מקור 1). הרמב”ם מסביר, שהצדוקים – שדחו את המסורת שבעל פה, חלקו על הדרך הנכונה להקטרת הקטורת, ולכן החכמים נאלצו להשביע את הכהן הגדול שיבצע את העבודה בדיוק על פי המסורת (מקור 2).
הרבי מצטט את הרמב”ם ומפנה את תשומת ליבנו לסיום ההלכה, בה הוא כותב שכל הצדדים פרשו ובכו. מדוע הם התרגשו כל כך?
ב. שלא נחשוד ולא נחשד
הגמרא אומרת שאדם לא נחשד במשהו שאין לו קשר אליו (מקור 3). בנוסף, למדים מהמדרש, שהקטורת הייתה עבודה חשובה וקריטית מאוד (מקור 4). במקור 5, לאחר השיחה, אנו קוראים סיפור על מקרה בו כהן גדול צדוקי שינה והקטיר את הקטורת כדעת הצדוקים.
מסביר הרבי, שהכהן הגדול בכה, משום שכאב על כך שהוא “נחשד” בשינוי עבודת הקודש. ואילו הזקנים – שעל פי ציווי התורה השביעו את הכהן הגדול שלא ישנה מהמסורת – לא איבדו את הסנסיטיוויות שלהם, והצטערו על כך עד שהיו צריכים לחשוד ביהודי עד כדי דמעות.
ג. להיזהר בכבוד הזולת
הרבי לומד מזה שיעור באהבת ישראל: לפעמים אתה נמצא במצב שמישהו אחר עלול להיפגע, גם אם בלי משים. אל תתעלם מכך; מצוות אהבת ישראל מְצַוָּה עלינו להיזהר בכבודו של כל אדם.