משיחת כ”ו ניסן ה’תנש”א,
א. ימים של ניסים
בשנת 1991 פרצה מלחמת המפרץ הראשונה. העולם נערך למלחמה רחבת היקף, ובארץ ישראל התעורר חשש כבד מפני התלקחות מלחמה ונפילת טילי סקאד שעלולים היו להיות מצוידים בנשק כימי. אול מול החששות הכבדים הרגיע הרבי מליובאוויטש ואמר שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר. ואכן, החשש ממלחמה רחבה ואסון לא התממשו, ובניסים רבים, לא היו הרוגים מהטילים.
במכתב שהרבי כתב לאחר מכן, הרב ציין כי אירעו לעם ישראל ולעולם כולו ניסים גדולים, ומפרט: נמנעה מלחמת עולם, הניצחון הושג בזמן קצר ובכך גם נמנעה שפיכות דמים גדולה בהרבה (מקור 1).
ב. עושים בשבילנו את העבודה
יציאת מצרים, הגאולה הראשונה של עם ישראל, פתחה את הדרך ונתנה את הכוח לכך שעם ישראל יזכה לחירות ולגאולה באופן ניסי בכל הדורות. לכן עלינו להתבונן בכל דור בניסי יציאת מצרים ולראות כיצד הם משתקפים גם בניסים המתרחשים בזמננו.
הנס הראשון ביציאת מצרים היה כאשר בכורי מצרים, שחששו לחייהם, יצאו למלחמה נגד עמם ודרשו שישחררו את בני ישראל (מקור 2).
בדומה לכך, בזמן מלחמת המפרץ ניתן היה לראות את אותו דבר: ה׳בכורים׳ (המעצמות) שבאומות העולם, נלחמו בצורריהם של ישראל, עד הניצחון.
ג. ניסים גלויים – כמו בפסח
מלחמת המפרץ התרחשה סביבות החגים פורים ופסח. ההבדל בין הניסים של פורים ופסח הוא, שבפורים הנס התלבש בדרכי הטבע. המאורעות נפרסו על פני תקופה ארוכה. בשנת שלש למלכו -המשתה והריגת ושתי, בשנת שבע למלכותו – מינוי אסתר למלכה, ובשנת שתים עשרה – גזירת המן. ולכן רק במבט כולל ובהתבוננות כללית, ניתן להבחין כיצד יד ה’ הובילה את כל המאורעות. לעומת זאת, ניסי חג הפסח היו גלויים מעל גדרי הטבע.
גם במאורעות מלחמת המפרץ ניתן היה לראות ניסים גלויים ומוחשיים, שניכרו לעיני כל – הן לעם ישראל והן לאומות העולם.
ד. להכיר ולהודות על הניסים
כשרואים שהקב”ה עושה ניסים, הדבר מזכיר לנו שיש בורא לעולם, שמציל את עם ישראל ומגן עליו מפני אויביו. וזה מביא אותנו להודות לה׳ ואף לצאת בריקוד.
ה. ללמוד מחזקיהו
הקב”ה רצה לעשות את חזקיהו משיח, אך מידת הדין קטרגה על כך, מפני שלא אמר שירה… (מקור 3).
מקרה זה מלמד אותנו הוראה: כאשר יהודי זוכה לנס מהקב”ה, עליו להודות ולשבח את ה’, לא רק בלב אלא גם בפיו.
