משיחת שבת פרשת פקודי, ה׳תשל״ד
לקו״ש חט״ז, שיחת פקודי א׳
א. מדוע לכתוב הכל פעמיים?
בפרשיות ‘תרומה’ ו’תצווה’, התורה מתארת בהרחבה את ציווי ה’ למשה לגבי בניית המשכן. לאחר מכן, בפרשיות ‘ויקהל’ ו’פקודי’ התורה מספרת כיצד משה מעביר את הציווי לבני ישראל, ומפרטת את הביצוע בפועל. למעשה, התורה חוזרת כמעט במדויק על אותן הוראות (מקור 1).
שואל הרבי: רש”י נוקט בגישה של פירוש כל דבר שאינו מובן בפשט הכתוב. מדוע אם כן הוא לא נדרש לתמיהה זו?
ההתמיהה מתעצמת לאור דברי רש”י שמציין בתחילת פרשת ‘ויקהל’, כי את פירושיו על כלי המשכן כבר פירט בפרשות הקודמות ואין בכוונתו לחזור עליהם (מקור 2). אם רש”י נמנע מהכפלת פירושיו, מדוע התורה לא עושה זאת?
השאלה לגבי רש”י מתחדדת, משום שפרשנים אחרים שואלים אותה ומתייחסים אליה (מקור 3), ודווקא רש״י שותק. יתרה מכך, בפרשת ‘כי תשא’ רש״י נדרש להסביר מדוע התורה חוזרת על הפסוק “לא תבשל גדי בחלב אמו” שלוש פעמים (ההסבר: איסור אכילה, הנאה ובישול), ומצד שני הוא מתעלם מפרשיות שלמות שחוזרות על עצמן! (מקור 4).
ב. יש דברים שתענוג לדבר עליהם
חטא העגל היה מעשה חמור בעל השלכות היסטוריות (מקור 5) ובגינו איבדו ישראל את זיו השכינה (מקור 6). בניית המשכן לאידך, סימלה את השראת השכינה בחזרה על בני ישראל (מקור 7).
נמצא שהמשכן הוא דבר עיקרי וחביב ביותר בחיים היהודיים, ועניין כללי ונעלה מאד, ולכן פרטיו נכפלו בתורה פעמיים – כדי להדגיש את חביבותו וחשיבותו.
נוהג התורה לכפול דברים חביבים, התרחש כבר קודם, בסיפור התורה על שליחות אליעזר לשדך את יצחק, ושם כבר הסביר רש״י שזהו משום ש”יפה שיחתן של עבדי אבות (אליעזר) מתורתן של בנים”, (מקור 8), ולכן רש”י לא ראה צורך להסביר כאן שוב את טעם הכפילות, משום שסומך על הלומד שכעת יבין זאת בעצמו.
ג. איזה דברים מוגדרים חביבים?
נשאלת השאלה: הרי רש”י הסביר ששיחת עבדי אבות יפה מתורת הבנים, ולכן נכפלה. ואם כן, איך אפשר ללמוד מכך הסבר על כפילות בתורתם של בנים?
ההסבר: כוונת המדרש איננה להדגיש את מעלת עבדי אבות על בנים, אלא להדגיש את מעלת והחביבות שיש בשיחה על תורה. לעתים השיחה והסיפור שלא באים ללמד דין, חשובים וחביבים יותר, ולכן נכפלים. ובהקשר שלנו, ה’שיחה’ אודות המשכן חביבה כל כך, ולכן היא מובאת בתורה בצורה כפולה.
סיפור – הרבי מרוזין מראה חשיבות לספר סיפורים, יותר מאשר לספר לימוד.
