חלק ראשון | זהירות בכבודם של ישראל
ישנם רבנים שבחודש אלול ובימים הנוראים נושאים דרשות בטון כעוס וצעקני באופן שמטיל פחד וחרדה על הקהל. עליהם לזכור את דברי חז”ל: “דברי חכמים בנחת נשמעים”.
כשהנביא ישעיה התבטא בצורה קשה על בני ישראל ואמר “בתוך עם טמא שפתים אנכי יושב”, הוא נענש מיד, וזאת למרות שהדברים נאמרו בשיחה אישית עם הקב”ה ולא לעם ישראל, ולמרות שזה היה נוגע למעשה בפועל – חששו של ישעיה מלהיות נביא, כיוון שבני ישראל נמצאים במעמד נחות.
חלק שני | הלקח מהנביא
אל תשכנע את עצמך שאתה אומר דברי מוסר מתוך אהבה. אפילו הנביא ישעיה – “אוהבן של ישראל” לא הורשה לדבר כך על עם ישראל.
כיצד אכן קרה שהנביא ישעיה התבטא בצורה קשה כזו? הגמרא שואלת את אותה שאלה על דוד המלך: כיצד מתאים מעשה בת שבע?
הגמרא משיבה, שזה קרה כדי שנוכל ללמוד מדוד המלך את כוחה של תשובה. תשובה זו מתייחסת גם למקרה של ישעיה: הביטוי הקשה נאמר כדי שנוכל ללמוד ממנו את הזהירות הנדרשת בכבודם של ישראל.
חלק שלישי | עד שאתה בודק בתועבות ירושלים
הגמרא מספרת שפעם מישהו קרא בבית הכנסת של רבי אליעזר הגדול את הפרק ביחזקאל ״הודע את ירושלים״, שמתאר את חטאי ירושלים. רבי אליעזר קרא לעברו: ״עד שאתה בודק בתועבות ירושלים, צא ובדוק בתועבות אמך״. ההוראה מסיפור זה דומה: הזהירות הגדולה בכבודם של ישראל.
חלק רביעי | הדרך הנכונה להשפיע על יהודי
במקום להדגיש את העונש על החטאים, עדיף לתאר את השכר על המעשים הטובים והמצוות. אסור להתמקד בנקודות החלשות של האדם, משום שקשה לדעת מה גרם לו לחטוא. יש לדונו לכף זכות. הדרך היעילה לפעול על הזולת היא להסביר לו את הפוטנציאל והיכולת שלו להשפיע על העולם.
סיום | סיפור על הבעל-שם-טוב שעודד וחיזק יהודים פשוטים