משיחת שבת פרשת שלח, התשל״ב
א. המרגלים שהכזיבו
משה רבינו שולח מרגלים לרגל את הארץ, הם שבים ומוסרים דו״ח שכיבוש הארץ בלתי אפשרי שכן תושבי הארץ גיבורים ומבוצרים היטב. העם נבהל מדברי רוב המרגלים, בוכה ומתלונן, ורוצה לשוב למצריים.
ה׳ מבקש להעניש את העם במוות במגיפה, ומשה מבקש רחמים. ה’ נענה לבקשה וסולח לעם, אך קובע עונש שהדור הזה יישאר במדבר 40 שנה, וימותו שם, ורק הדור הבא יכנס לארץ. לעומת זאת עשרת המרגלים שהפיצו את הדיבה הרעה נענשים מיידית במוות. (מקור 1)
ב. על מי משה רבינו לא יכול להתפלל?
שואל הרבי: כיצד ייתכן שתפילת משה הצליחה להציל את כלל העם ממוות מידי, ולאפשר להם חיים של עשרות שנים, אך לא הועילה לעשרת המרגלים שמתו מיד?
ההסבר: התורה מדגישה שמשה הוא זה ששלח את המרגלים, והם אלו שחזרו והלינו את כל העם נגדו. כאשר המרגלים יוצאים נגד משה, ומתנתקים ממנו, התפילה שלו לא יכולה לעזור להם – מידה כנגד מידה. בדומה להלכה ש “אין קטיגור נעשה סניגור”. (מקור 2). בני ישראל, לעומת זאת, אף שהתלוננו נגד ההליכה לארץ ישראל, המטרה לא היתה להתנגד למשה, ולכן תפילת משה על העם התקבלה והצילה אותם.
ג. למה צריך רבי?
ישנם שואלים: מאחר והקשר בין כל יהודי לקב”ה הוא ישיר ומהותי, מדוע יש צורך ברבי שיתפלל עלינו?
ההסבר: יהודי שהולך תמיד ישר ולא טועה, אולי יכול להסתדר לבד. אך כשטועים לעיתים, כפי שקרה בחטא המרגלים, תפילה עצמית לא תמיד תעזור. יש ערך גדול מאד לתפילה של רבי – נשיא הדור. כפי שהגמרא אומרת: ״כל שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים״.
ההסבר לכך הוא, שהמנהיג הוא ה’ראש’ של בני ישראל, וכשם שהמוח משפיע בצורה רבה יותר על כל הגוף, גם תפילת הנשיא משפיעה יותר על כלל העם.
הלקח אלינו: בכל דור קיים ‘משה שבדור’ שמתפלל על כל יהודי, גם על אלו שנמצאים במצב רוחני ירוד. עלינו להתקשר לנשיא הדור, ואז הנשיא ״סוחב״ אותנו מהמצב הלא טוב, ומקדם אותנו לדרגה רוחנית מוארת.