משיחת ש”פ ויקהל, מבה”ח אד”ש, תשמ””ו.
א. הארכיטקטים הראשיים של המשכן
בפרשתנו משה מעביר את הוראות הקמת המשכן לבני ישראל, וממנה את האומנים בצלאל ואהליאב כאחראים על מלאכת הבנייה. רש”י מציין כי בצלאל הגיע משבט יהודה המיוחס, ואהליאב משבט דן שהיה מ’הירודין שבשבטים’. בהשוואתם מדגישה התורה שבעיני ה’ אין הבדל בין יהודים (מקור 1).
שואל הרבי: 1. איך מגיע רש״י לכל העניין של מעמדות? ה׳ בחר אותם מישום שהם מוכשרים! 2. בנוסף לכך, מדוע רש”י לא הסביר זאת בפעם הראשונה בה אנו פוגשים את בצלאל ואהליאב, בפרשת כי תשא? (מקור 2). 3. ניסוחו של רש”י, “לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל”, הינו חריג. מה הוא בא ללמדנו?
ב. כולם שווים בעיני ה’
כאשר משווים בין פרשות כי תשא וויקהל ביחס לבחירתם של בצלאל ואהליאב, ניתן להבחין בשינוי משמעותי: בפרשת כי תשא מוצג בצלאל כאומן עיקרי, ולצידו אהליאב. ואילו בפרשת ויקהל שניהם נזכרים כשווים בתפקידם ובסמכותם. מדוע השוויון בין בצלאל לאהליאב מצויין בפרשת ויקהל ולא בכי תשא? לכך מתייחס הסבר רש”י.
ההסבר: ההתרמה למשכן, היתה לפי נדבת ליבו ויכולותיו של התורם. כאשר העשירים הביאו זהב ויהלומים, והעניים תרמו נחושת וחומרים פשוטים יותר. מצב זה עלול ליצור תחושה של אי-שוויון, בניגוד לכלל הבסיסי שלפיו כל יהודי שווה בפני ה’. כדי לתקן את הרושם הזה, ה׳ בחר בבצלאל המיוחס ואהליאב, והדגיש בכך, שכולם שווים בפני ה׳.
(לא ניתן היה להבהיר את הנקודה הזו באמצעות מצוות מחצית השקל, בה כל אדם נתן סכום זהה, משום שהמצווה נועדה מלכתחילה שיינתן חצי מטבע בלבד, ולא ניכר בה בפועל השוויון בין עשירים לעניים. לעומת זאת, בבחירה בבצלאל ואהליאב הבינו כולם שבפני ה’ כל יהודי שווה לחברו.)
מובן כעת מדוע ההשוואה בין עשירים לעניים נדחתה לפרשת ויקהל. בפרשת כי תשא ה’ מדבר אל משה, ומשה אינו זקוק להבהרות על עיקרון השוויון לפני ה’. לעומת זאת, בפרשת ויקהל משה מדבר אל בני ישראל, שלהם נדרשת הבהרה ברורה שכל יהודי שווה בפני ה’.
ג. שני סוגי התרמות – שני סוגי עבודות
נשאלת השאלה: מדוע אם כן מלכתחילה נקבעה ההתרמה למשכן בצורה חופשית שבה הבדלים בין עשירים לעניים?
ההסבר לכך נעוץ בעובדה שיש שני סוגי עבודות בעבודת ה’: תחום שבו כל היהודים שווים – קיום המצוות בפועל, ותחום שבו קיימים הבדלים – הכוונה בקיום המצוות, רגש אהבת ה’ ויראתו. ולכן צריך גם התרמה שבה כל אחד יכול להביא לידי ביטוי את השוני שבו וכוחות המיוחדים שלו.
המטרה היא שגם בעבודת ה׳ שבה באים לידי ביטוי ההבדלים האישיים, תורגש האחדות והשוויון של כל יהודי בפני ה’. הדבר בא לידי ביטוי בבניית המשכן: למרות הפערים שהיו בתרומות, ניהול מלאכת המשכן הוכיחה שכולם שווים בפני ה’.
