משיחת חג הפורים, התשי״א,
א. האם המיעוט יכול לשרוד?
אברהם אבינו מכונה ‘אברם העברי’. מסביר המדרש שזה מסמל על כך שהוא היה אדם שעמד מעבר אחד, מול כל העולם שעומד בעבר השני (מקור 1). אופי זה, התבטא באמונתו בה׳ אחד, מול העולם כולו שעבד לפסלים, בנדודיו בין אומות מושחתות כשהוא נשאר תם וישר (מקור 2), וכן בהתערבותו במלחמת עולם כדי להציל מהשבי את אחיינו – לוט, כשאף אחד אחר לא נוקף אצבע (מקור 3).
אך לאחרי ככלות הכל, אברהם היה מיעוט קטן מאד. ואכן, בבר המצוה של יצחק, לעג עוג מלך הבשן לדרכו של אברהם, ואמר שבאצבע אחת הוא מרסק את אברהם ויצחק ומחסל את דרכם הרוחנית. (מקור 4).
שואל הרבי: מאחר והעם היהודי הוא מיעוט זעיר יחסית לאומות העולם, כיצד ניתן לדרוש ממיעוט לעמוד על עקרונותיו מול הרוב המוחלט? וגם באם הוא יישאר נאמן, כיצד הוא יצליח להשפיע על אומות העולם שהם הרוב המוחץ?
שאלה זו משתקפת גם בחייו של כל יהודי: רוב הזמן בחייו של היהודי מוקדש לנושאים גשמיים ורק מיעוט מהזמן לדברים רוחניים. אם כן, עד כמה השפעה יש לזמן המועט שהאדם מקדיש לרוחניות, יחסית לרוב הזמן שמוקדש לגשמיות?
ב. גודלו של האטום
מסביר הרבי, שאת ההסבר לכך אפשר ללמוד מגילוי האטום. באם עד אז חשבו שהאיכות תלויה בכמות, ובשביל לגרום לאפקט איכותי, צריך כמות גדולה, בא האטום והוכיח שהאיכות אינה תלויה כלל בכמות, אלא בכך שיביאו לידי ביטוי את האיכות המצויה בחומר. ואדרבה, הדרך לגלות את האיכות הנמצאת בחומר, היא דווקא כשמבקעים אותו לחלקים קטנים יותר.
הלקח בעבודת השם: אל לנו להירתע מהעובדה שהעם היהודי הוא מיעוט, ומכך שרק מעט מהזמן שלנו מוקדש לרוחניות, משום שהאיכות היא שקובעת. עלינו להביא לידי גילוי את הכוחות הנעלמים שטמונים בנו, ואת זה פועלים על ידי מסירות נפש, ואז בא לידי ביטוי הכוח האדיר שקיים ביהודי, למרות חלקו הקטן באוכלוסיית העולם.
האדם שהמחיש זאת יותר מכולם, היה אברהם אבינו. למרות שהיה מיעוט זעיר מול עולם שלם שלעג לו, הרי שבכוח אמונתו ומסירות נפשו, הוא כבש את העולם כולו ונחל הצלחה אדירה בהנחלת האמונה בה׳ אחד לאנושות.