משיחת שבת פרשת משפטים, פרשת שקלים, מברכים אדר, ה’תשל”ה,
ומשיחת שבת פרשת יתרו, מברכים החודש אדר, ה’תשל”ז
א. המיוחדות בכל חודש אדר
חז”ל אומרים שעם תחילת חודש אדר יש להרבות בשמחה במשך כל ימי החודש (מקור 1). השמחה בחודש אדר באה לידי ביטוי גם בהלכה.
- דעת הרמ”א היא להימנע מעריכת נישואין במחצית השנייה של החודש, אולם בחודש אדר עורכים נישואין אף בחצי השני, מפני שזהו חודש של שמחה (מקור 2).
- ביטוי נוסף לשמחה בחודש באדר הוא בדין ההלכתי שלפיו ניתן לקרוא את המגילה במהלך ימי החודש (מקור 3).
- כמו כן, חז”ל ממליצים ליהודי שיש לו דין עם גוי לקבוע את המשפט בחודש אדר, שכן מזלם של ישראל טוב וגובר במשך כל החודש, וקיים סיכוי טוב להצליח במשפט (מקור 4).
ב. הדין עם הגוי
הרבי מלמד שכל מאורע המתרחש בעולם, יש לו בהכרח שורש ומקור אצל בני ישראל, שכן כל הבריאה נועדה עבור עם ישראל. הסיבה לכך שיש מצב שליהודי יש דין עם גוי, היא משום שליהודי יש דין ודברים עם הגוי אשר בקרבו. (ראה סיפורו של ר’ שמואל מונקעס – מקור 5).
הדרך הנכונה היא לתקן את הסיבה, ואז בדרך ממילא יתוקן המסובב.
הדבר דומה לחולי הגוף: התרופה האמיתית איננה מטפלת רק בסימפטומים, אלא עוקרת את שורש המחלה, ואז בדרך ממילא מתרפאים הסימפטומים. כך גם בעבודת האדם: כאשר אדם עושה דבר בלתי רצוי, אין זה אלא סימן למחלה רוחנית עמוקה יותר, בלב או במוח. לכן אין די בתיקון המעשה עצמו אלא יש לרדת לשורש ולרפא את החולי הרוחני שגרם למעשה שהוא הגאווה והקרירות לענייני קדושה.
וכך זה גם בעניינינו: כאשר יהודי ינצח במשפט מול הרע שבנפשו, משתלשל מזה גם הניצחון על הגוי עמו עורך משפט.
חודש אדר נחשב לעת רצון וזמן מוצלח לניהול משפט מול גוי הפנימי של כך אחד מאיתנו. וזה מביא שמחה גדולה.
