ליקוטי שיחות חלק א’ עמוד 213
ומשיחת שבת פרשת תשא, ט”ז אדר, ה’תשל”א
תוכן השיעור
תור הזהב של יהודי פרס
טרום נס פורים הייתה התקופה הטובה ביותר ליהודים בגלות – מרדכי היה שר במלוכה, ויהודייה הייתה המלכה, דבר יוצא דופן בהיסטוריה היהודית. הרבי הריי”צ מציין כי היהודים סייעו לניצחון אחשוורוש במלחמה גדולה, וזכו בתפקידים בכירים והטבות (מקור 1).
אך דווקא אז נגזרה עליהם כליה מוחלטת, החמורה ביותר בהיסטוריית העם היהודי (מקור 2). בשונה מפעמים אחרות בהיסטוריה, שכשנגזרה כליה על יהודים במקום אחד, היהודים במקום אחר לא נפגעו, במקרה זה, אחשוורוש שלט על העולם כולו ולא הייתה אפשרות לברוח לאף מקום.
משחק על טבעי
כיצד גזירה כה קשה התרחשה דווקא בשיא ביטחונם של היהודים? הגמרא מסבירה שזה משום שהיהודים נהנו מסעודתו של אחשוורוש (מקור 3). מכאן עולה, שגורל היהודים אינו קשור לדרך הטבע, ולמרות שהמצב המדיני היה מעולה, חטא ההשתתפות במשתה אחשוורוש, הביא עליהם גזירה.
גם ביטול הגזירה התרחש באופן על-טבעי. אסתר ומרדכי נוקטים קודם בצעדים רוחניים: אסתר מבקשת שכל היהודים יצומו שלושה ימים (על אף שאחד מהם חל בפסח) (מקור 4), מרדכי אוסף 22,000 ילדים, מלבישם בשק ואפר, והם מתפללים לביטול הגזירה (מקור 5), למעשה כל היהודים התאזרו ברגש מסירות נפש על מצוות התורה (מקור 6), ורק לאחר מכן אסתר מתכוננת לגשת למלך. פרט חשוב נוסף: גם אסתר עצמה צמה, מה שלכאורה ימעיט את חינה בעיני המלך.
מדוע? משום שהיא הבינה שהגזירה לא התרגשה מסיבה טבעית, ולכן גם הישועה תלויה בסיבה רוחנית. ולכן, הצום והתשובה הם אלו שיגרמו את ההצלה, וההליכה למלך היא רק הלבוש הטבעי שדרכו תתרחש ההצלה.
דיפלומטיה ככלי משני
המסר לימינו: יש הסבורים שהדרך להבטיח את קיום עם ישראל בגלות תלוי בפעולות דיפלומטיות ומדיניות, אך מסיפור המגילה אנו למדים שגורלו נקבע מעל חוקי הטבע ותלוי בקיום התורה והמצוות. בעת צרה, עלינו לערוך חשבון נפש רוחני, ואז הפעולה הטבעית תשמש ככלי להופעת הנס.
לקרא לכ-ו-ל-ם
אסתר מבקשת ממרדכי לכנס את כל יהודי שושן לצום שלושה ימים (מקור 7). הרבי מסביר שבכך הדגישה שיש לאסוף למעמד הצום והתפילה, גם את אלו שנהנו מסעודתו של אחשוורוש.
מרדכי סבר כי די בכך שאלו יתחייבו לאכול בצורה קדושה מכאן ולהבא, אך הם עדיין אינם ראויים להיכלל בצום ותפילה לביטול הגזירה. בעומק יותר: משום שהם אלו שגרמו לגזירה, הם אינם ראויים לבטל אותה, לפי הכלל ש”אין קטיגור נעשה סניגור” (מקור 8).
אולם אסתר הבהירה למרדכי שעליו לכנוס את כולם, גם את אלו שנהנו מסעודת המלך, ודווקא בזכות אותה אחדות תתבטל הגזירה. מרדכי אכן קיבל את דעת אסתר (מקור 9), אסף את כולם, ואכן הגזירה התבטלה.
