א. מדוע ישנם עניים בעולם?
עם ישראל עומד להיכנס לארץ המובטחת, ומשה רבינו מבשר להם שתמיד יחיו בקרבם עניים, ומזהירם לדאוג לעני ולספק לו את צרכיו. (מקור 1)
אברך מגיע לרבי מהר”ש ושופך את דאגתו בנוגע לפרנסתו. הרבי לוקח אותו אל החלון ונותן לו שיעור בהליכות העולם – הירח מקבלת מהשמש, ובכל הבריאה יש משפיע ויש מקבל. (מקור 2)
הרבי מצטט מהמדרש את שאלת דוד המלך, מדוע יש צורך במציאות של עניים ועשירים, ושהעשיר יפרנס את העני? מדוע ה׳ לא זן את כולם באופן ישיר? הרי העני יכול להתרעם, והעשיר יכול להתגאות! כפי שאנו רואים מהדיון שהתנהל בין רבי עקיבא וטרונוסרופוס. (מקור 3)
התשובה היא, שרק כך מתאפשרת מצוות הצדקה. ורק על ידי החסד בין אדם לחברו, הקב״ה גם הוא ישפיע חסד ויקיים את העולם.
ב. למה אני?
בכל זאת, שואל העני, למה דווקא אני?
הרבי המהר”ש הסביר במאמר את הנושא הנ״ל, שבכל הבריאה יש משפיע ויש מקבל, וסיים שהעני טוען מדוע דווקא אני המקבל? וטענתו צודקת… וגעה כל העם בבכיה. (מקור 4)
(סיפור מפעים מהבעל שם טוב שממחיש את הנושא).
ג. עצות לעניים
אך מה יעשה העני עליו נגזר לחיות את חייו באופן הזה?
מעניק הרבי שתי עצות:
העצה הראשונה: להיות שמח בחלקו, כמו רבי זושא מאניפולי שהיה עני מרוד, ולא הרגיש שחסר לו כלום.
אך מה יעשה מי שעדיין מרגיש חוסר? הרמב״ם כותב שמצווה עליו לבקש מה׳ את צרכיו, אך לאידך הזוהר כותב שהמתפלל לה׳ על מזונו דומה לכלב! איך מיישבים את הסתירה?
להתפלל ולבקש מה׳ את צרכיו, אך להתכוון לשם שמים. הוא מבקש מה׳ פרנסה בכדי שיוכל לחתן את הילדים כראוי, ולתת לצדקה. בקשה בצורה זו היא בקשה כראוי, ועליה לא אומר הזוהר את הדברים החריפים.
כך גם הבעל שם טוב, לימד זכות על יהודים שנהגו בצורה לא ׳חלקה׳ לגמרי, שהם עושים זאת בשביל לחתן את הילדים. והוא שמע זאת מהמלאך מיכאל בעצמו! (מקור 5)
וזוהי העצה השניה לעני: להתפלל על צרכיו לשם שמים.