לעתים אנו נתקפים בגעגועים לאירועים מהעבר או בצימאון רגשי למצבים מסוימים. האם הרגשות הללו הם גחמה של התרפקות נוסטלגית, לעיתים מדומיינת, שיש להדחיק? או שמא הגעגוע והצימאון הינם מרכיב שמרווה ומנחם?

עבודת אלילים נראית לנו פולחן פרימיטיבי ומגוחך. מדוע עם ישראל נקרא "פיקח" על בחירתו באלוקים אחד?
שיחה מרתקת על המורכבות של החיים, ועל האומץ הנדרש לבחור נכון

משה רבינו חנך את המשכן, ושלמה המלך חנך את בית המקדש,
אך רק את חנוכת המזבח בידי המכבים אנו ממשיכים לחגוג עד היום.
מדוע?

דווקא חוד המחט מאפשר את תפירתם של שתי חלקי הבגד. מה ניתן ללמוד מכך, ואיך ׳תופרים׳ את הגשמיות לרוחניות?

יוסף הצדיק ידוע בטוב לבו, אשר בשנות הרעב כשירדו יעקב ובניו למצרים, הנה ״ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו״. אך יחד עם זה הוא גם פרנס את כל מצרים - ערוות הארץ, ואפילו את כהני מצרים שמסמלים את תוקף הטומאה, גם אותם הוא פרנס. אך מהיכן הוא למד לנהוג כך? מי לימד אותו שגם כשנתקלים באנשים שהם מסמלים את תוקף הקליפה, גם בהם צריך לנהוג בחסד ובכבוד? גם להם צריך לתת צ׳אנס, ולקוות שישנו את דרכם?