לעתים אנו נתקפים בגעגועים לאירועים מהעבר או בצימאון רגשי למצבים מסוימים. האם הרגשות הללו הם גחמה של התרפקות נוסטלגית, לעיתים מדומיינת, שיש להדחיק? או שמא הגעגוע והצימאון הינם מרכיב שמרווה ומנחם?
עבודת אלילים נראית לנו פולחן פרימיטיבי ומגוחך. מדוע עם ישראל נקרא "פיקח" על בחירתו באלוקים אחד?
שיחה מרתקת על המורכבות של החיים, ועל האומץ הנדרש לבחור נכון