א. רקע היסטורי
הקב”ה מתגלה לאברהם אבינו, כורת עמו ברית ואומר לו שזרעו יהיו עבדים בארץ זרה (מקור 1). בני ישראל אכן יורדים למצרים (מקור 2) ולאחר שנים של שיעבוד, הקב”ה מחליט שהגיע הזמן להושיעם (מקור 3). הוא שולח את משה לדבר אל פרעה, ומבשר לו שהוא הולך להתעלל במצרים כעונש על מה שעשו לבני ישראל (מקור 4).
ב. בחירה חופשית
הרמב”ם אומר שהקב״ה לא גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, אלא הבחירה החופשית נתונה לכל אדם לבחור בין טוב לרע. הרמב״ם מסביר, שבאם זו היתה גזירת האל על האדם לבחור ברע או טוב, לא היה מוצדק לתת שכר לצדיק ועונש לרשע.
נשאלת השאלה: אם כן, מדוע המצרים נענשו? הרי שעבוד היהודים במצרים היתה גזירה מפורשת מהקב״ה! מסביר הרמב”ם, שהגזירה היתה על האומה המצרית בכללותה, אך לכל אחד מהמצרים באופן אישי היתה אפשרות להמנע מכך. שואל הראב”ד: אם כל המצרים היו בוחרים באופן אישי להמנע מביצוע גזירת השעבוד – גזירת הקב”ה לא היתה מתקיימת! ולכן מוכרחים לומר שחלק מהם היו חייבים לשעבד את ישראל! ואם כן, הכיצד מענישים אותם על כך!
הרבי מחדד את שאלת הראב”ד, ואומר, שעל כל מצרי יחיד אפשר אולי להתווכח באם הוא יכל להשתמט מביצוע הגזירה, אך פרעה עצמו וודאי לא יכל להשתמט! משום שבאם הוא לא היה מאשר זאת, גזירת השעבוד לא הייתה מתקיימת! ואם כן, כיצד אפשר להעניש אותו?
ג. יכול לחול שינוי
הרבי מצטט הלכה אחרת ברמב”ם, לפיה הדרך לבדוק באם נביא מסוים הוא נביא אמת, היא לבקש ממנו לנבא את העתיד. הרמב״ם מסייג, שבאם הנבואה לטובה של הנביא לא מתקיימת במדויק, זוהי הוכחה שהוא נביא שקר, אך באם הנבואה הייתה על פורענות והיא לא מתקיימת, אין זו ראיה שהוא נביא שקר, משום שנבואה על פורענות יכולה להשתנות. (מקור 6).
הרמב”ם מביא לכך תימוכין מסיפור תנכ”י: ירמיהו מנבא שישראל יהיו תחת עולו של מלך בבל, וחנניה מנבא להיפך שה׳ ישבור את עול בבל. אומר ירמיהו לחנניה, מכיון שאתה מתנבא לטובה, באם נבואתך לא תתקיים, יוכח שאתה נביא שקר, אך באם נבואת הפורענות שלי לא תתקיים, אין בכך הוכחה לכלום, משום שה׳ יכול לחזור בו מפורענות. (מקור 7).
על פי זה מסביר הרבי, מובן מדוע נענשו פרעה ומצריים. משום שהגם שהיתה גזירה ישירה על השעבוד, הקב״ה יכול לחזור בו. ולכן הגזירה לא חייבה באמת את פרעה. הוא יכל להמנע מביצוע הגזירה, וה׳ אולי היה משנה את דעתו!
אכן, היה גנרל רומי, שסירב לקחת חלק בהחרבת ירושלים, וברח והתגייר (מקור 8). וכמו כן, משה רבינו, סירב לקחת חלק בתכנית ה׳ להרוג את עם ישראל, ואמר לו: ואם אין – מחני נא, ובכך פעל על ה׳ לשנות את דעתו ולמחול לעם ישראל.
בנוסף לחידוש בנוגע לרעיון של בחירה חופשית, יש כאן מסר עוצמתי לכל אחד: אף פעם לא להתייאש. גם אם הקב”ה בעצמו גזר גזירה, הוא עדיין יכול לשנות את דעתו. אנו רואים זאת גם בסיפור המדהים על המלך חזקיהו שלמרות שהקב”ה החליט להעניש את המלך, עדיין לא היה מאוחר. (מקורות 9 ו-10).
