אילו יחסים מאתגרים יותר - ביני לבין הבורא, או ביני לבין השכן? ומה מביניהם חשוב יותר לפי המסורת היהודית?

לעתים אנו נתקפים בגעגועים לאירועים מהעבר או בצימאון רגשי למצבים מסוימים. האם הרגשות הללו הם גחמה של התרפקות נוסטלגית, לעיתים מדומיינת, שיש להדחיק? או שמא הגעגוע והצימאון הינם מרכיב שמרווה ומנחם?

עד כמה אתה בלתי משוחד בקבלת החלטות אישיות? האם אתה אוביקטיבי עם עצמך? חמש בנות מאתגרות את משה רבינו. בתגובתו המפתיעה, הוא מלמד אותנו שיעור במודעות עצמית.

כשהתורה מספידה את משה רבינו, היא מזכירה את שבירת לוחות הברית בתור השבח הגדול ביותר שלו. היתכן?