העולם סביבנו גועש וסוער. הטרור בישראל, המלחמה באירופה וההקצנה בחברה בעולם כולו, מעוררת בלבבות רגשות פחד וחרדה. מה אנו אמורים לעשות? הדם על המשקוף שהגן על היהודים במצרים, והמזוזה שמגנה עלינו היום.
תוכן השיעור:
א. כשנתקלים בחושך יש להוסיף באור
בתגובה לחושך הגובר עלינו להוסיף אור. לכן כדאי שבכל בית יהודי יהיו קופת צדקה, סידור וספר תהלים, אבל גם מזוזה – משום שהמזוזה מכריזה לכולם שהבית הוא בית יהודי – ביטוי של גאווה יהודית.
למזוזה תפקיד נוסף: היא שומרת ומגנה על המשפחה (מקור 1).
ב. המזוזה שומרת על המשפחה
בחייו של היהודי ישנם שלושה מימדים: האדם כפי שהוא לעצמו באופן אינדיבידואלי, הקשר של היהודי עם העולם כולו, והיחס של האדם עם משפחתו. לכל מימד מהם יש מצווה מיוחדת: לימוד תורה ותפילה נעשים באופן אישי, הצדקה משפיעה באופן גלובלי עבור העולם, והמזוזה היא עבור (הבית) המשפחה.
המילה האחרונה בפסוק “שמע ישראל” – “אחד”, מסמלת את העובדה שנוכחותו של הקב”ה חודרת בעולם (מקור 2). זו ההצהרה בקביעת המזוזה על פתח הבית.
אבל המזוזה מהווה גם סגולה לשמירה והגנה, כפי שאונקלוס הסביר לחיילי הקיסר (מקור 3). הגרסה הראשונית של המזוזה הייתה במצרים, בליל הפסח, כאשר הקב”ה אמר לבני ישראל להזות דם מקרבן הפסח על משקופי בתיהם (מקור 4).
סיבות אלו הופכות את מצוות המזוזה למהותית וחשובה כל כך בחיי עם ישראל.
ג. טיפשות או מצווה? [חלק אופציונלי]
ישנם השואלים: כיצד אפשר לפרסם את מצוות המזוזה בתור שמירה והגנה, כאשר הרמב”ם כותב מפורשות שאנשים שמתייחסים למזוזה כקמיע להגנה אין להם חלק בעולם הבא (מקור 5)?
התשובה: ברור שזוהי הבנה מוטעית בדברי הרמב”ם, משום שבמקום אחר הוא פוסק (מקור 6) שמותר להתפלל עבור תועלת אישית. אלא, דבריו החמורים של הרמב”ם נאמרו כלפי מי שכותב במזוזה שמות של מלאכים (נגד ההלכה), ומשתמש בה כקמיע בלבד בלי כל קשר למצווה. אך ברור שהמקיים מצוות המזוזה באופן כשר, ועושה זאת גם עבור הגנה, הרי הוא מקיים את המצווה בשלימותה.
