חיי שרה: מבחן הקבלה למשפחה

ח

השיעור לפ’ חיי-שרה נתרם לזכות השיעור תורה השבועי בפורט הואצ’וקה, ולזכות החייל בצבאות ה’ מנחם מענדל שיחי’ שם-טוב, סיירא וויסטא, אריזונא, לרגל ה’אפשערעניש’ שלו

לכל 'כלה' יש מעין מבחן קבלה במשפחה החדשה. במשפחתו של אברהם אבינו, הרף היה גבוה מאוד. רבקה "התקבלה" למשפחה רק כאשר הצליחה להביא ענן לאוהל, ברכה לעיסה ונר שלא כבה. מה מסמלים שלושת הדברים הללו, ואיך גם אנחנו יכולים לחולל את הנס?

תוכן השיעור:

א. יגעת ומצאת

הפסוק הראשון בפרשתנו מסכם את מספר שנות חיי שרה, ורש”י מסביר שכל שנותיה היו שוות לטובה (מקור 1). הרבי מבאר שה״שוות לטובה״ התבטא בשלשת הניסים שהיו באהל שרה במשך כל שנות חייה – ברכה בעיסה, ענן קשור על האוהל ונר שדלק מערב שבת לערב שבת.

כשמתה שרה – הפסיקו הניסים, וכשרבקה הגיעה בתור כלה ליצחק, הניסים חזרו. זה היה הסימן ליצחק שהיא אשתו המיועדת, וזה הביא לו נחמה. (מקור 2)

הרבי מסביר שהניסים הללו היו ברכות, שהגיעו רק לאחר המאמץ המירבי שהשקיעו אברהם ושרה. לאחר שאברהם בנה אהל, הגיע ענן לתוספת הגנה. לאחר ששרה הכינה כמות גדולה של עיסה, הגיע הנס שהוסיף בה ברכה, ולאחר שהיא הדליקה את הנר, הגיע הנס לוודא שהוא לא יכבה. הרבי לומד מכך, שכשאנו מתייגעים ככל שביכלתינו, הקב״ה יוסיף את ברכתו שלו.

ב. הרובד הפנימי

בחלק הבא, מסביר הרבי את המשמעות הפנימית של האהל, העיסה והנר, בחיינו הרוחניים.

העיסה – מרמזת על עבודת ה’ על פי טעם ודעת. האהל – מרמז על עבודת ה׳ שלמעלה מהשכל. האור – מרמז על תורת החסידות שמאירה את חייו של האדם.

הנס הוא, שלאחר שאנו נתייגע בכוחות עצמינו בשלשת הרבדים דלעיל, הקב״ה יתן לנו ברכה, שתקדם אותנו הרבה יותר.

לפרסום רעיונות, הארות וסיפורים בנושא, אנא שלחו אותם כאן למטה

חיפוש

תגיות