א. שלושת הכתרים
המשנה באבות מספרת לנו על שלושה כתרים: מלכות, כהונה ותורה, ועל כתר שם טוב שעולה על גביהן (מקור 1). הרבי הקודם ציטט תורה של הצמח צדק ששלושת הכתרים מסמלים את חגי תשרי (מקור 2). הרבי מצטט את תורה זו, ומסביר אותה.
ב. כתר מלכות
הגמרא מלמדת שראש השנה הוא החג בו מכתירים את ה’ כמלך (מקור 3). ואכן, בתפילות החג זהו נושא עיקרי (מקור 4). הרבי מסביר, שזהו השלב הראשון במסע הרוחני של היהודי – קבלת עול מלכות שמים.
ג. כתר כהונה
אבל – ממשיך הרבי – קבלת עולו של הקב”ה אינה מספיקה. עלינו להזדהות רגשית עם רצון ה׳, ולא רק לקיים את המצוות בקבלת עול. זהו הפוקוס של יום הכיפורים, כאשר הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים. הדבר החשוב ביותר שהיה מונח שם היו עשרת הדברות החקוקים בלוחות הברית. אותיות החקוקות באבן הופכים לחלק מהאבן, כך גם ברוחניות – חקיקה מסמלת הזדהות רגשית מלאה עם הקב״ה ורצונו, בצורה שזה חקוק בנשמתו וזה הפך לחלק אינטגרלי ממנו.
במקורות (5-6) אנו קוראים על עבודת הכהן הגדול בקודש הקודשים.
ד. כתר תורה
חג זה עוסק בקשר שלנו עם התורה (מקור 7). זה מסמל את השלב השלישי, שהקשר שלנו לא יהיה רק מעשי או רגשי, אלא גם קשר שכלי ואינטלקטואלי.
ה. כתר שם טוב – להאיר את העולם
שלושת הכתרים הם חלק ממסע רוחני אישי במשך חודש תשרי, שאמור לתת כוח לאדם לקיים מצוות לאורך השנה. כפי שמסביר הרבי הקודם (מקור 8), חודש תשרי הוא כמו יריד שמצטיידים בו בשפע של סחורה, ובמשך השנה יש לפרקה לפי הצורך.
זה מביא אותנו לכתר הרביעי, כתר שם טוב. כאשר קיום המצוות נעשה לאחר שלושת השלבים הראשונים, כתר זה הוא “עולה אל גביהם”, ומעלה את האדם לגבהים נעלים באמת.