משיחת ש”פ בהר-בחוקותי, ה’תשט”ז
א. אם בחוקותי תלכו
בפרשתינו אנו קוראים על הברכות והקללות שבתוכחה (מקור 1). שואל המהר”ל: מדוע התורה כתבה גם את הקללות? היה מספיק לכתוב את הברכות, וממילא נבין את ההיפך (מקור 2).
בחסידות מוסבר שהתוכחות הן למעשה ברכות נעלות שאינן יכולות להתגלות בגילוי, ולכן נאמרו בלשון של קללות המכסות עליהן.
מסופר על רשב״י ששלח את בנו להתברך אצל חכמים, והם השמיעו לו דברים שנשמעו כקללות. כאשר חזר, הסביר לו אביו כיצד כל ה’קללות’ הן למעשה ברכות (מקור 3).
מדוע בחרו החכמים לברכו בדרך זו? המהרש”א מסביר שזה היה לחידודי. הרבי הצמח צדק מסביר שמדובר בברכות כה נעלות, שהיו חייבות לבוא בצורה מוסתרת.
כיצד אם כן יכול היה רשב”י לפרשם בגלוי?
ההסבר הוא שייסורים הבאים על האדם הם טוב נעלה שמקורו בעולמות עליונים, וכאשר מקבלים אותם בשמחה, זוכים שהטוב יתגלה בעתיד. בנשמת רשב”י האיר כבר הגילוי העתידי של הגאולה, ולכן בכוחו היה לראות את הטוב הגלוי גם במה שנראה כקללה. זו הסיבה שתורת החסידות גילתה את הרעיון הזה, כי עניינה הוא גילוי האור הפנימי שבתורה.
ישנו סיפור נוסף שחכמים התקשו להבין את הקללות שבספר דברים, ושלחו לרשב״י שאלה באמצעות יונה. אליהו הנביא הופיע במערה והסביר שהקללות הן ברכות מכוסות, ורשב”י השיב תשובה זאת לחכמים (מקור 4).
סיפור דומה מסופר על הרבי האמצעי, שכאשר שמע את קריאת הקללות בתורה מבעל קורה רגיל, חש חולשה גדולה. והוא הסביר: “כשאבא קורא אין הן נשמעים כקללות” (מקור 5).
ב. היחס הנכון לייסורים
שלושה עצות כיצד להתמודד עם ייסורים, מתוך ספר התניא:
- לקבל את הייסורים בשמחה, ובכך לזכות שבעתיד לבא יימשך אליו טוב נראה ונגלה (מקור 6).
- לפשפש במעשים ולהבין שהייסורים באים בעקבות עוונותיו. מתוך כך יתבונן שהם נובעים מאהבת ה’ אליו, כמשל מלך הרוחץ את בנו מרוב אהבתו. התבוננות זו מעוררת באדם אהבה לה’, ואז גם מלמעלה מתגלה אהבה, והטוב המוסתר שבייסורים מתגלה (מקור 7). מעלת דרך זו שאין צורך להמתין עד ביאת הגאולה.
- לראות בייסורים ניסיון הבוחן האם לאדם יש יותר מדי רצון לענייני העולם וחיי הגוף, וכאשר עומד בניסיון נמשך אליו מיד טוב גלוי (מקור 8). מעלת דרך זו היא שאין צורך להמתין להתעוררות האהבה, אלא ניתן לעמוד בניסיון ולהיפטר ממנו מיד.
למעלה מכל אלו עומדת מעלת רשב”י ופנימיות התורה, שלא צריך להמתין לכלום, ומיד מפרשים את התוכחה בצורה שהיא מתגלית מיד בטוב הנראה והנגלה.
כפי שמסופר בזוהר שכאשר העולם היה נזקק לגשמים, באו החכמים לרשב”י, והוא אמר מפנימיות התורה על הפסוק “הנה מה טוב ומה נעים” ומיד ירדו גשמים (מקור 9).
הרבי מוסיף ומבאר, שרשב״י בחר לומר תורה דווקא על הפסוק של שבת אחים גם יחד, בכדי לרמז שאחדות ישראל היא כלי להמשכת כל הברכות.
