משיחת חג הפורים, ה’תשמ”ה
א. לא יסוף מזרעם
המגילה מדגישה ש”ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם”. (מקור 1).
שואל הרבי: מה החידוש המיוחד בהדגשה זו? הרי כל מצוה היא נצחית ולדורות! ואם נאמר שבפורים יש חידוש מיוחד על פני שאר המצוות, עלינו להבין מה מיוחד בפורים? הרי אסתר היתה צריכה לבקש ״קבעוני לדורות״ (מקור 2), ויתר על כן, לאחר זמן מה, פסקו היהודים מלחגוג אותו, ואז ביקש מרדכי מאסתר, שהיא תשלח איגרת שנית על פורים, ודברי המלכה ישפיעו יותר (מקור 3-4).
ב. כל המועדים יהיו בטלים
ההסבר: המדרש לומד מן הפסוק “וזכרם לא יסוף מזרעם”, שלעתיד לבוא כל המועדים יתבטלו מלבד חג הפורים (מקור 5), וכך פוסק הרמב”ם להלכה (מקור 6). לפי זה מתפרשים דברי המגילה כך: זכרם של ימי הפורים לא יסוף גם בזמן שהמועדים יתבטלו.
נשאלת השאלה: אחד מעיקרי האמונה הוא שהתורה לא תוחלף ותשתנה, ואם כן, כיצד ייתכן שכל המועדים, שהם מן התורה, יתבטלו? (גדולי ישראל התחבטו בשאלה זו, והרשב״א אומר ״רבו המפרשים הגדה זו באזני ולא נכנס בה אחד מהם… (מקור 7).
ההסבר: תורת החסידות מסבירה שאין הכוונה חלילה לביטול המועדים, אלא שהשמחה של המועדים לא תורגש באופן יחסי לעומת השמחה האדירה שתהיה בביאת המשיח. ביחס אליה, שמחת המועדים נמשלת לאור נר קטן לעומת מדורה אדירה. ומחדש המדרש, ששמחת פורים כה גדולה ועצומה, שהיא תורגש גם בימות המשיח.
כעת אנו נדרשים להבין מדוע שמחת פורים גדולה יותר משמחת שאר החגים?
ג. הילדים זה העתיד
משמעות המילה לא יסוף מ”זרעם” רומזת לילדים הקטנים. והחידוש הוא, שהגם שכל המצוות והחגים ביהדות חלים רק לאחר גיל בר מצוה, הנה פורים, שייך גם לילדים קטנים. מדוע?
המדרש מספר שלאחר חתימת הגזרה, יצא מרדכי ופגש ילדים היוצאים מבית הספר, וביקש מהם שיאמרו לו את הפסוקים שלמדו. הם אמרו לו פסוקים שעסקו בביטחון וישועה, והדבר שימח את מרדכי, שראה בכך סימן מלמעלה שתבא הישועה. (מקור 8).
נשאלה השאלה: מדוע בשורת מפלתו של המן מתגלה למרדכי דווקא דרך הילדים? הלוא מרדכי היה מראשי הסנהדרין, מגדולי ומנהיגי הדור!
והביאור הוא: הילדים היו אלו שבישרו על הישועה, משום שהם היו אלו שבזכותם התבטלה הגזירה. כפי שהמדרש מספר, שמרדכי כינס 22 אלף תינוקות של בית רבן ולימד אותם תורה במסירות נפש, ו״קול הגדיים״ הזה, ביטל את הגזירה.
נמצאנו למדים, שהילדים היו פה מרכז הסיפור. כולם הבינו, שהנצחיות של עם ישראל תלויה בילדים הקטנים שמתחנכים בחינוך יהודי. ולכן המן ביקש להתחיל את מסע ההרג דווקא עם הילדים, מרדכי הגיב לגזירה דווקא עם לימוד תורה עם הילדים, ומשמיים ביטלו את הגזירה דווקא למשמע קול התורה של הילדים.
וזוהי משמעות הפסוק – לא יסוף מזרעם. א. ניצחון פורים היה בכך שחינוך הילדים הקטנים הועמד על יסוד איתן, וכך נוצר קשר ניצחי בין ישראל לתורה המבטיח את קיום העם לדורות. ולכן ב) פורים לא יסוף מזרעם לעולם – יורגש גם בימות המשיח.
