א. דעת הקהל
מתי נקבע חנוכה כחג? בתלמוד אנו רואים דבר מעניין: החג לא נקבע מיד, אלא רק בשנה שלאחר הנס (מקור 1).
הרבי מציין שלא כך היה בפורים – שנקבע מיד בסיום המלחמה. מדוע בחג החנוכה המתינו שנה?
על מנת שתקנה חדשה תהיה מחייבת, היא צריכה להיות מקובלת על רוב הציבור (מקור 2). בחג הפורים היה ניסיון ראשוני לקבוע חג שיהיה אסור בעשיית מלאכה (כמו שבת), אך התוכנית ירדה מהפרק (מקור 3). הגמרא מסבירה שהאיסור בעשיית מלאכה התבטל, מפני שהעם דחה זאת (מקור 4).
הרבי מסביר שבגלל התקדים של חג הפורים, החכמים שחיו בזמן חג החנוכה החליטו להמתין לפני שקבעו חג חדש, בכדי לבדוק מה העם חושב, ואיזה מנהגים יתקבלו בציבור.
ב. מי ניצח במלחמה
בנוסף לזאת, ישנה סיבה עמוקה יותר להמתנה. חנוכה – בשונה מפורים – הוא חג של ניצחון רוחני. היוונים לא איימו על בני ישראל במוות (מקור 5), אלא ניסו להעבירם על דתם, ולנתק אותם מהקב”ה (מקור 6), על ידי שאסרו עליהם את קיום המצוות (מקור 7). בנוסף לכך, חשוב לזכור, שחלק גדול מהעם היו מתייוונים (מקורות 8-9).
הרבי מסביר שחכמים לא המתינו שנה רק כדי להחליט אילו מנהגים ומצוות ייקבעו בחג החדש. הם רצו לראות משהו הרבה יותר חשוב; הם רצו לראות האם אכן המכבים ניצחו במאבק; האם רוב הציבור היהודי קיבלו השראה מאור המנורה, ויאמצו את מסורת היהדות, או שאולי ימשיכו להתבולל בתרבות ההלניסטית. רק בתום השנה, כשהחכמים היו בטוחים בניצחון הרוחני והמוסרי, או אז הם קבעו את חג החנוכה.
