משיחת אור ליום ג’ פ’ מקץ, נר ה’ דחנוכה, ה’תש”ל
היכן אנו אמורים להדליק את החנוכייה
הגמרא אומרת שיש להניח את החנוכייה בפתח הבית החיצוני, והדר בקומה עליונה מציב את החנוכייה בחלון הבית הפונה לרחוב, ובשעת סכנה מדליקים בבית פנימה (מקור 1), מהי שעת סכנה? חשש איבה מהגויים כפי שהיה בבל ובצרפת (מקור 2). כשמדליקים את החנוכיה בבית, צריך להדליק גם שמש, כדי שלא ישתמש באור החנוכיה (מקור 3). הרמ”א מציין בפשטות שבזמנו כל ישראל נוהגים להדליק בתוך הבית (מקור 4). את החנוכייה מדליקים ליד הדלת משמאל, שכן המזוזה מימין, וכך הנכנס לבית מסובב במצוות (מקור 5).
אומר הרבי: שלפועל, אדמו”רי חב״ד, וכך גם חסידי חב”ד, נהגו להדליק דווקא בפתח בתוך הבית, גם במצבים שלא הייתה סכנה של איבה מצד השכנים הגויים.
באם הרבי הקודם נהג כך, ברור שהוא ראה זאת אצל רבו, שראה אצל רבו, עד האדמו״ר הזקן והבעש״ט, משום שחסידים מקפידים לנוהג כמו רבותיהם. ויש לכך מקור בגמרא המעידה על רב אחא שהקפיד לאגוד בלולבו הדס כדעת רבו רב כהנא, למרות שיכל להחמיר כדעה החולקת על רבו, וזאת מפני כבודו וחיבתו לרבו (מקור 6).
שואל הרבי: אך מה הסיבה שהבעש״ט ואדמו״ר הזקן נהגו כך?
ב. פנימה או החוצה
ראשית יש להבהיר שהאפשרות להניח את החנוכיה על חלון הפונה לרחוב קיימת רק כאשר גובהו לא עולה על עשרים אמה (10 מטר), כפסק הגמרא שנר חנוכה למעלה מעשרים אמה פסולה (מקור 7).
שנית, בזמננו רוב החנוכיות בעלות גב אחורי. ולכן, באם ישים את החנוכייה כשהיא פונה לצד הרחוב, הנרות יהיו מוסתרות מעיני בני הבית, ואז יצא שכרו בהפסדו… כמו כן, כשהחנוכיה פונה לצד הרחוב, קשה להדליק את הנרות בצורה כזאת בלי לשרוף את הזקן.. (להדליק את החנוכיה ואז לסובב אותה כלפי הרחוב לא ניתן הלכתית, שכן יש להדליק דווקא במקום הצבת החנוכייה).
משום כך עדיף שבני הבית יראו את החנוכייה, ולכן יש להדליקה בתוך הבית, ליד אחד הפתחים.
בשולי הדברים יש לומר שכאשר מדליקים בתוך הבית, כך גם יתבצע המנהג לשבת ליד הנרות במשך חצי שעה (מקור 8), יחד עם כל המשפחה, ו״להאזין למה שמספרים הנרות״.