(משיחת שבת פרשת ויגש, ד’ טבת, ה’תשל”ד)
א. שמונת ימי חנוכה
אנו מדליקים נרות חנוכה במשך שמונה ימים זכר לנס פך השמן. (מקור 1). ידועה הקושייה: כיון שפך השמן שנמצא הספיק ליום אחד, אם כן, הנס הוא רק שבעה ימים! (מקור 2). הנה כמה תשובות: א) השמן חֻלַּק לשמונה חלקים, ולמרות כמות השמן הפחותה ששמו בלילה הראשון, המשיכה המנורה לדלוק במשך כל הלילה. ב) השמן לא הספיק אפילו ליום אחד. ג) ביום הראשון חוגגים את נס ניצחון המלחמה.
כשנעמיק בסיפור החנוכה על פי תורת החסידות, נראה שלעובדה שחנוכה נחגג שמונה ימים, יש משמעות עמוקה יותר.
ב. הקשר בין חנוכה לביאת המשיח
א. חנוכה נחגג שמונה ימים, כמו הכינור של משיח שיהיה בעל שמונה נימים.
מספר שבע מייצג את המעגל השלם של המערכת הטבעית בעולם, ואילו המספר שמונה מסמל את הממד העל-טבעי – שמעל לעולם, אך מתגלה ובא לידי ביטוי בעולם. היוונים האמינו כי השכל האנושי הוא הסמכות העליונה, ולכן אסרו קיום מצוות. ניצחון המכבים היה נצחון האמונה וקיום מצוות מעבר להיגיון – “שמונה”.
זוהי גם משמעות ההבדל בין כינור של שבעה או שמונה מיתרים (מקור 3). בביאת משיח תהיה התגלות הקדושה בצורה נעלית ביותר, ולכן הכינור בבית המקדש יהיה עם מיתר נוסף שמסמל על דרגת אלוקות שלמעלה מהטבע,
ב. בחנוכה מודגש גם ענין הנצחיות גם בזמן ביאת משיח, כפי שנאמר שכל המועדים בטלים חוץ מחנוכה ופורים. (מקורות 4 ו-5).
ג. הרבי מוסיף ממד נוסף בחנוכה הקשור עם ביאת המשיח: חנוכת המזבח. החשמונאים חנכו את המזבח לאחר שטיהרו אותו מטומאת הגויים, אירוע הקשור עם חנוכת המזבח שתתרחש בבית המקדש השלישי.
ועל זה שאלו מדברי הילקוט שמעוני, שחנוכת בית המקדש השלישי תהיה בחודש חשוון (מקור 6). ואם כן, כיצד אומרים שחנוכת בית המקדש השלישי קשורה דווקא לחג החנוכה?
ג. מצרה לרווחה
בחנוכה אנו חוגגים שני דברים עיקריים: ניצחון המלחמה, וחנוכת המזבח. כפי שרואים זאת בנוסח של “ועל הניסים” (מקור 7). נשאלת השאלה: מדוע לא קבעו חג על חנוכת המשכן ובית המקדש, כפי שקבעו את חג החנוכה על חנוכת בית המקדש בימי החשמונאים?
משה רבינו ערך חגיגה גדולה של שמונה ימים בחנוכת המשכן (מקור 8), ושלמה המלך, ערך חגיגה גדולה של ארבעה עשר יום בחנוכת בית המקדש (מקור 9), אך לא מצינו שבשנים שלאחר מכן חוגגים ומציינים את חנוכת המזבח.
מסביר הרבי, שהסיבה לכך היא שלא היה אז מצב שבני ישראל יצאו מצרה לרווחה. בניית המשכן הייתה לאחרי מתן לוחות שניות וה״סלחתי כדבריך״, חנוכת בית ראשון הייתה בתקופת שלמה, שהיא סמל לזמנים של שקט ושלווה. חנוכת בית שני, הייתה לאחר שכבר חזרו מהגלות לארץ ישראל והתבססו שם במידת מה. התקופה שלפני חג החנוכה לאידך, היתה קשה מאד, בה נחקקו חוקים אכזריים נגד היהודים ונגד היהדות (מקור 10)ֿ, וחנוכת המזבח סימלה את היציאה מיגון לרווחה. ומשום כך אנו מציינים דווקא אותה גם היום.
לאור האמור, אומר הרבי, מובנת השייכות של חנוכת בית המקדש השלישי לחנוכת חשמונאי. חנוכת בית שלישי תהיה דומה לחג החנוכה בכך שבנין בית המקדש יציין את סיום צרות הגלות.
