א. ברכת כוהנים
בפרשתנו אנו לומדים על ברכת הכוהנים (מקור 1). ה׳חינוך׳ מסביר את הסיבה שמאחוריה (מקור 2). הרמב״ם מתאר את טקס הברכה בבית המקדש (מקור 3), ואת הטקס כפי שהוא נעשה בבית הכנסת (מקור 4). בימינו נוהגים שהלויים נוטלים את ידי הכוהנים לפני הברכה (מקור 5).
סיפור – מי יכול להיות כוהן?
ב. כיצד הגיעו לכאן השודדים?
רש”י מפרש שמשמעות המילה ״וישמרך״ היא, שלא יבואו עליך שודדים לקחת את הברכה. (מקור 6). שואל הרבי, מהו הצורך לשלול שודדים בנוגע לברכת ה’? ומסביר, ש”שודדים” הם דוגמה מייצגת לתרחישים בהם הברכות נמנעות מן האדם עקב סיבות צדדיות.
דוגמא לכך מיעקב אבינו, שהגם שהיתה לו הבטחה מה׳ לשמירה, בכל זאת כשהגיע עשיו להרגו, הוא התפלל שוב ׳הצילני נא׳, משום שחשש שאולי הוא נכשל בחטא מסוים שימנע את הברכה. (מקור 7).
על זה נאמר “וישמרך”, שהשמירה נמשכת ממקום נעלה ביותר ששום דבר לא יוכל לעצור את הברכה.
ג. מה פתאום שלום?
הברכה מסתיים ב״וישם לך שלום”. ומשמעותה, לוודא שהברכה תבא בצורה שהאדם יוכל לקבל אותה. שהיא לא תהיה יותר מדי טובה…
כפי שקרה אצל חוני המעגל, שכתוצאה מתפילתו ירד כל כך הרבה גשם, שאיים להציף את ירושלים, והוא נאלץ לבקש שהגשם יפסק, משום שהיהודים לא יכולים לקבל ׳רוב טובה׳. (מקור 8). הרבי מדייק מהסיפור, שהגשמים אכן היו טובה, אבל גם טובה – כאשר היא מגיעה בהגזמה, התוצאה יכולה להיות הפוכה. אור השמש, למשל, הוא דוגמה קלאסית לנזק שעודף נתינה יכול לגרום. דוגמה נוספת היא הגילוי האלוקי הנעלה שאירע בעת מתן תורה, שבעקבותיו פרחה נשמתן של בני ישראל. (מקור 9).
סיפור – הזכייה בלוטו שהחריבה את חיי
זוהי המיוחדות של ברכת כהנים, שבסופה נאמר ׳שלום׳, כח מיוחד שיווסת את השפע בצורה שהאדם יוכל לקבלו בצורה בריאה.
ד. ברכה לכ-ו-ל-ם
רוב הברכות, באות בתור שכר על קיום מצווה זו או אחרת, אך בברכת כוהנים מגיעה לכל אחד ללא שום תנאים. כמו כן, הברכה מגיעה מה׳ בעצמו, והכהנים הם רק צינור (מקור 10).
מנהג הספרדים הוא שהכוהנים מברכים בכל יום, ואילו אצל האשכנזים הם מברכים רק בחגים (מקור 11). אך גם אצלם האשכנזים, הברכה שהם מקבלים בחג, חלה עליהם עד החג הבא. בנוסף לכך, ברשותו של כל אדם לקפוץ לבית כנסת ספרדי סמוך, ולזכות בברכה בכל יום.
