א. הדרמה שלפני הברכות
נכדיו של יעקב אבינו באים להתברך ממנו לפני מותו, ויעקב שואל ״מי אלה״. רש״י מפרש שרוח הקודש נסתלקה מיעקב, ולכן הוא שאל ״מהיכן יצאו אלו שאינם ראויים לברכה״? יוסף שלף את שטרי האירוסין ואת הכתובה כדי להוכיח שהם נולדו בקדושה ובטהרה (מקור 1).
מדוע רש”י לא מפרש את המקרא בפשטות, שראייתו של יעקב לא הייתה טובה ולכן הוא שאל מי שני הצעירים שהתלוו ליוסף?
הרבי מבאר: מהסתכלות על מכלול האירוע, מובן, שאף שראייתו של יעקב לא הייתה טובה, הוא הבין שאלו בני יוסף שבאו להתברך לפני מותו. לכן ברור שהשאלה “מי אלה” היא בעלת משמעות עמוקה יותר.
רוח הקודש נסתלקה מיעקב, אך לא הוסבר לו מדוע. משום שיעקב הכיר את מנשה ואפרים שהם צדיקים, חשש שהבעיה היא שנישואיו של יוסף לאסנת לא נעשו בצורה קדושה. לכן יוסף הראה לו את שטרי האירוסין והכתובה, להוכיח שהנישואין היו בקדושה ובטהרה.
סיפור על הרבי שעיכב את שרון מלעלות על מטוס, שלאחר מכן נחטף לאלג׳יריה. ההסבר של הרבי לרב סיגל, מדוע הוא לא מנע מכל המטוס לטוס.
ב. מוסד הנישואין בתקופת האבות
כאשר רש”י כותב שיוסף הציג שטרי אירוסין וכתובה, הוא לא מתכוון לדברים כפי שהם מפורטים בהלכה בימינו. הרמב”ם פוסק שלפני מתן תורה לא היה כלל עניין של קידושין, וכמו כן, גם בימינו לא נוהגים לקדש בשטר (מקור 2).
ואף שיש לומר שהאבות קיימו את התורה גם לפני שניתנה, ואולי יוסף כן השתמש בשטר אירוסין וכתובה כפי שמפורטים בהלכה? אנו רואים שבדיני קידושין האבות לא קיימו אותם באותו אופן שאנו עושים זאת לאחר מתן תורה. יעקב נשא שתי אחיות, עמרם נשא את דודתו, ובחתונת יעקב עצמו עם לאה גם כן לא מוזכר שום דבר בנוגע לשטר אירוסין או כתובה.
ג. קדושת הנישואין
הרעיון של אירוסין לפני הנישואין הוא להעניק לנישואין כבוד וצביון מוסרי, שהם נלקחים בצורה קדושה ובישוב הדעת. כמו כן, הכתובה נועדה להגן על האישה וכבודהּ. הגם שלדברים לא היה תוקף הלכתי לפני מתן תורה, בכל זאת יוסף כתב שטר הצהרת כוונות לפני נישואיו, ונתן לה בטחונות להמשך החיים בשביל שנישואיהם יהיו קדושים ומוסריים. ואת השטרות הללו הוא הראה ליעקב.
יחסי הקב״ה עם ישראל נמשלו לחתן וכלה. ולכן על הקב״ה למלא את כל התחייבויות החתן לכלה, להיות עמם באהבה ובחיבה, לפרנס ולכבד את עם ישראל.
