ליהודים יש תרי"ג (613) מצוות, ולאומות העולם יש שבע מצוות בני נוח. אך יש כלל אחד ששייך לכולם באופן אחיד: להיות "מענטש" [בן-אדם].
תוכן השיעור:
א. מילה זו מילה
בפרשת השבוע אנו קוראים על מצוות הנזירות (מקור 1). הרמב”ם אומר, שאם גוי נודר להיות נזיר, הוא לא חייב לקיים את המצווה (מקור 2).
שואל הרבי: הרמב”ם הרי כותב בפרק קודם שנזיר צריך לקיים את נדרו, בגלל שתי סיבות. המצווה המיוחדת של נזירות, ומלבד זאת החיוב הבסיסי של קיום נדר (מקור 3). אם כן, מדוע כשגוי נודר להיות נזיר, הוא לא צריך לעמוד בדיבורו?
ב. ללמוד מהחיות
בנוסף לשבע מצוות בני נוח, לכל אדם יש חובה בסיסית: להיות מענטש. אנו רואים זאת בכמה סיפורים בתורה: סדום חרבה בשל אי-נתינת צדקה, למשל. יתירה מזו, הגמרא אומרת שאלמלא ניתנה התורה היינו לומדים הנהגות מסוימות מהחיות (מקור 4). כמו כן, חם, בנו של נח, נענש על כך שלא כיבד את אביו (מקור 5). כל אלו, אינם חלק משבע מצוות בני נח, אך בכל זאת, התורה מצפה מכל בן אנוש לנהוג בצורה אנושית.
הרעיון שאנו לומדים מכל המקורות הללו הוא, שמעבר לקיום השבע מצות בני נח, אנו מחויבים להשתמש בחוכמתנו כדי להבחין בין טוב לרע (מקור 6). כל דבר שמהווה התנהגות נחוצה עבור חברה מתוקנת הוא בעצם חובה; ואיננו יכולים להתחמק מכך באמירה, “הקב”ה מעולם לא ציווה על כך”.
ג. להיות בן אדם
כל זה נכון גם לגבי עם ישראל.
בחינה מדוקדקת של המסורת היהודית תגלה שיש קו התנהגות מוסרי בסיסי, שהתורה מצפה מהאדם לעמוד בו, הגם שזה לא כתוב במפורש בתורה. התורה לא יכלה לפרט כל סכסוך בין שכנים. דרך ארץ קדמה לתורה. עליך להיות מענטש!