למי אמור לדאוג צדיק שחי בשכנות לאנשים חוטאים, לעצמו ולמשפחתו בלבד? לצדיקים המועטים שקיימים? או אולי דווקא גם לרשעים? התורה מספרת על שלושה צדיקים מפורסמים שחיו בסיטואציה כזו: נח, אברהם ומשה. הרבי מנתח את הטקסט ומראה למי דאג כל אחד מהם, ואת מי מהם אנו אומרים לחקות?




