א. למה לא ״חג הגורל״?
אחד הפרטים בסיפור המפורסם של המגילה הוא כיצד המן הטיל גורל כדי לקבוע מועד להשמדת עם ישראל. למעשה, שם החג – “פורים”, מנציח את האירוע הזה (מקורות 1 ו-2).
שואל הרבי: מדוע נקרא החג בשם פרסי? מדוע החג לא נקרא בשם ״חג הגורל״?
ב. עמלק נוטע ספק
המן היה צאצאו של עמלק שנלחם בעם ישראל, כדברי רש”י (מקור 4), מיד לאחר ששאלו ״היש ה׳ בקרבנו״. מה פירוש השאלה היש ה׳ בקרבנו? כיצד יכלו בני ישראל לשאול שאלה כזו מיד לאחר הניסים הגדולים של יציאת מצריים וקריעת ים סוף?
התשובה היא שהם הטילו ספק בנוכחות הקב”ה על בסיס קבוע. עמלק מייצג את הטענה שייתכן ואלוקים מעורב בענייני העולם ברגעים מרכזיים, אך הוא בלתי מעורב בענייני היום-יום. לא אכפת לו מהפעולות הקטנות שלנו; הוא ״רם״ מדי בשביל זה.
הרבי אומר שאי אפשר לענות לטענתו של עמלק על-פי וטעם ודעת; משום שהשאלה אינה מציקה לו באמת. השאלה היא רק תירוץ והצדקה לפריקת כל עול.
ג. התשובה לעמלק
הטיעונים השכליים הללו אינם רלוונטיים עבורנו – כי היהדות נעלית מהשכל. ה’ לא בחר בנו מסיבה מסוימת, ולא ניתנה לנו בחירה בנידון. אי אפשר לטעון שזה בלתי הגיוני שלקב״ה יהיה אכפת מאיתנו וממה שאנחנו עושים – כי שום דבר כאן לא הגיוני. הקשר שלנו נעלה מהשכל; זה ה״גורל״ שלנו.
ד. יהודי גאה גם בגלות
שם החג נלקח מהשפה הפרסית כי החג מייצג את העובדה שגם תחת שלטון האומות, הקשר שלנו עם הקב״ה איתן. וזאת כדי שגם האינם-יהודים ידעו, שלא משנה מה קורה ומהן הנסיבות (מקור 5), יהודי נשאר גאה ביהדותו.