א. תקציר המגילה
סקירה קצרה של סיפור חג הפורים.
ב. עיקרו של נס
באמצע המגילה אנו קוראים על נדודי שנת אחשוורוש אשר הניעו סדרה של אירועים שהסתיימו בסופו של דבר בהצלת עם ישראל (מקור 1). בתלמוד מובא שזו הייתה נקודה מרכזית בנס (מקור 2).
הרבי מציין את ההוראה הזו ושואל: האם באמת זו הנקודה המרכזית? במדרש מובא ששנתו של הקב”ה היא זו שנדדה – אבל זה מעלה שאלה נוספת: כיצד יכול להיות שהקב”ה ישן? הרי לא ינום ולא ישן שומר ישראל?
הסדר הרגיל, מסביר הרבי בשיחת חג הפורים תשל”ב, הוא שהקב”ה ער וקשוב לצרכי עם ישראל. אם כן, מדוע היה צריך נס בשביל שיתעורר?
התשובה טמונה בתורת הבעל שם טוב שהתנהגות היהודי משתקפת בהתנהגות הקב”ה כלפיו (מקורות 6-4). בסיפור חג הפורים, עם ישראל ישן, ולכן…
ג. המשמעות הפנימית של שינה
מה הפירוש שעם ישראל ישן? שינה היא מצב בו כוחות האדם אינן מתפקדות; הוא לא רואה או שומע. כאשר עם ישראל נמצא בגלות, הוא עלול שלא לראות או לשמוע – כלומר – להתייחס למציאותו של הקב”ה כראוי, דבר שמוביל לניוון רוחני. כשזה קורה, זה משתקף מלמעלה – וזה גורם שגם הקב”ה ישן, ואז ההשגחה לא תפעל כראוי.
בשיחת חג הפורים תשל”ב מסביר הרבי, שהטענה הזאת רמוזה במילותיו של המן: “יֶשְׁנוֹ עם אחד”, אפשר לקרוא גם כ”יָשְׁנוּ עם אחד” – הם ישנו מן המצוות.
ד. כיצד מפצחים את מעגל השינה?
כיצד מתעוררים? על ידי מסירות נפש. כאשר היכולות הרגילות “ישנות”, הדרך היחידה “לטלטל את המערכת” היא על ידי חיזוק המהות העמוקה ביותר שלעולם אינה ישנה.
הרבי מסביר בשיחת חג הפורים תשל”ב, שעם ישראל באותה תקופה גילה מסירות נפש בכך שאסף את כל הילדים ללמוד תורה.
זה גם מה שגרם לקב”ה להתעורר, כביכול. ולכן, כאשר המגילה מספרת שאחשוורוש לא הצליח להירדם, הכוונה העמוקה בזה היא שהקב”ה התעורר – נקודת השיא של הנס, ממנה השתלשלו הרווח וההצלה של עם ישראל.
