בחוקי המלחמה התנ״כיים ישנם כמה סוגי חיילים שאינם כשירים להשתתף במלחמה. האם יכול להיות שהשחרור שלהם הוא לא בגלל שהם אינם מועילים למלחמה אלא בגלל צורך חברתי כלשהו?
תוכן השיעור:
א. הירא ורך הלבב
בפרשתנו, קבוצות מסוימות משוחררות משדה הקרב: בעלי בתים וכרמים חדשים, חתנים, ו”האיש הירא ורך הלבב”. (מקור 1). מה הפירוש “ירא”? התלמוד מביא מחלוקת בין רבי עקיבא ורבי יוסי: לשיטת רבי עקיבא, פירוש הדבר פחד משדה הקרב, בעוד שרבי יוסי סבור שהפירוש הוא פחד מחטאים (מקור 2).
בשיחה משנת תשל”ט, ניתח הרבי את המחלוקת בהרחבה. הרבי הסביר, שרבי עקיבא אינו יכול לצדד כרבי יוסי, משום שרבי עקיבא ׳אוהב ישראל היה׳. לפי השקפתו, ברגע שיהודי מתחיל להרהר על חטאיו, הוא כבר עשה את הצעד הראשון בחזרה בתשובה. במקרה כזה, אין לו סיבה לחשוש משדה הקרב!
הבנתו של הרבי בנושא, מזכירה ויכוח שפרץ לאחר מבצע אנטבה. הרבי דיבר על זכותם הייחודית של החיילים, בעוד שמנהיגים דתיים מסוימים טענו שחיילים שאינם שומרי תורה ומצות אינם יכולים להיות צינור לניסים אלוקיים.
הרבי ציין לסיפור התלמוד על לולינוס ופפוס שמסרו נפשם בשביל קהילה של יהודים, ונאמר עליהם שאין אדם יכול לעמוד במחיצתן בעולם האמת. (מקור 3)
ב. התחשבות ברגשות הזולת
הוראה נוספת ב”אהבת ישראל”, יכולים אנו ללמוד מדעתו של רבי יוסי כפי שהיא באה לידי ביטוי במקור 4 ו-5 ובשיחתו של הרבי.
לדברי רבי יוסי, מיתה היא תמיד תוצאה של חטא, ולכן רק לחוטאים יש סיבה לפחד. מדוע אם כן, נשלחות שאר הקבוצות הביתה? כדי לספק סיפור כיסוי לחיילים שחוזרים בגלל חטאיהם.
עזרי הוראה
- שופטים: שיעור בן 60 דקות ע״י הרב זושא גרינברג
- שופטים: שיעור בן 60 דקות ע״י הרב לוי גרינברג