א. מה מפריע לרשי?
הקב״ה מצווה על משה לפתוח במסע גיוס תרומות לבניית המשכן. אחד הדברים הנצרכים הוא עצי שיטים. רש״י מביא את פירוש מדרש תנחומא, שיעקב שתל ארזים במצרים וציווה לבניו לקחתם למדבר. עם אותם ארזים בנו את המשכן.
הרבי שואל בשיחה, מדוע רש״י מביא פירוש שנראה רחוק מהפשט? בפשטות הם יכלו לקנות ארזים מסוחרים בסביבה! כמו כן, מדוע רש״י מספר לנו שפירוש זה הוא ממדרש תנחומא? [לפני שנמשיך להסבר הרבי, נלמד שני קטעים מ”כללי רש”י” שמסבירים את הבסיס לשאלות הנ״ל.] הרבי מסביר שמלשון המקרא משמע, שגיוס התרומות נערך מדברים שהיו תחת ידי בני ישראל, ולכן רש״י מביא את פירוש המדרש שמבהיר שהארזים היו תחת ידיהם.
ב. מדוע לסחוב עצים במשך 210 שנים?
מדוע יעקב אכן הביא שתילי ארזים למצרים והטריח את בניו לקחת את הארזים איתם למדבר? מה היה לא טוב בארזים מהסוחרים במדבר? הרבי מסביר שהתשובה מונחת בשם החכם שאמר פירוש זה – תנחומא, שם שרומז על ניחומים. יעקב עשה זאת משום שידע שבניו יסבלו בגלות מצרים במשך שנים רבות, ורצה שהארזים שיהיו לנגד עיניהם יזכירו להם את הגאולה ואת יציאת ממצרים, ושהם יבנו את המשכן מאותם ארזים. המראה המוחשי של ארזים ייתן להם עידוד ונחמה בשנות הגלות הקשות.
[כדי להבין זאת טוב יותר, אנו מביאים ציטוט מ”כללי רש”י” שמסביר, שבכל פעם שרש”י מציין שם של פרשן, זה כדי להוסיף הבנה בהבנת הכתובים. הלימוד ממשמעות שם החכם, מבוסס על סיפור מרתק על רבי מאיר.]
ג. מה מעודד בכך שיוסף נקבר במצרים?
כשיעקב היה על ערש דווי, ביקש שיעלו ויקברו אותו מיד בארץ ישראל. אולם כשיוסף עמד למות, ציווה את בניו לקוברו במצרים, ובבוא היום, כשיצאו ממצרים לארץ ישראל, יקחו את עצמותיו עמם. מדוע?
התשובה דומה לשיחה הקודמת: יוסף רצה לחזק את צאצאיו בגלות הקשה שמצפה להם, ונתן להם את התחושה שהוא נשאר איתם, ורק כשהם יעלו ממצרים הוא יעלה לארץ ישראל.
