משיחת שבת פרשת וארא, ה’תשמ”ג
למה???
משה רבנו נשלח אל פרעה לדרוש את שחרור בני ישראל ממצרים. פרעה מסרב, ואף מחמיר את עול העבודה על בני ישראל. לנוכח ההחמרה במצב, משה זועק אל ה’ ״למה הרעות לעם הזה??״. בתגובה משיב לו ה’ כי הוא יראה בעצמו את שחרורם ממצרים, ומוכיח אותו על שהרהר אחריו בשעה שהאבות מעולם לא שאלו עליו שאלות (מקור 1).
עצם העובדה ששאלת משה “למה הרעות לעם הזה” נכתבה בתורה, מלמדת שיש בה הוראה לדורות: ה’ רוצה שדברים המתקבלים בשכל של קדושה יובאו לידי ביטוי, שכן זו האמת מצד הנברא, ואין בכך סתירה לאמונה.
כך מצינו גם אצל הנביאים ירמיה ודניאל, שנמענו מלומר בתפילה ״הגיבור והנורא״ כשהאויבים החריבו את בית המקדש, ״איה גבורותיו״, והגמרא ממליצה על זה ״מתוך שאמיתי הוא לא כיזבו לו״. (מקור 2).
מקור לכך שהעלאת שאלות אינה בסתירה לאמונה, אנו מוצאים בקביעת חז”ל “אם הלכה – נקבל, ואם לדין יש תשובה”. שהגם שמצד השכל יש פירכא, בכל זאת, באם זו קבלה ממשה רבינו, נקבל זאת גם כשזה נוגד את השכל. (מקור 3).
ההוראה אלינו: אסור ליהודי להשלים עם מציאות הגלות. עליו לזעוק אל ה’ ולומר: “למה הרעת לעם הזה”, ולדרוש את ביטול הגלות. עם זאת, אמונתו נותרת שלימה, והוא מוסיף לעבוד את ה’ כראוי.
תשובת ה’ אל משה, “וארא אל האבות”, שעל היהודיה לעבוד את ה׳ באופן של ראייה. כמו אדם שרואה דבר בעיניו ואז גם באם יש לו שאלות הם לא פוגמות בעובדה שהוא ראה זאת, כך גם היהודי מאמין בצורה מוחלטת בה׳, והשאלות שעולות אינן מפריעות לעבודת ה’.
סיפור – ילד שואל את הרבי ‘מי ברא את אלוקים?’. הרבי עונה לו – הרצון לידע הוא דבר טוב, אך לכל דבר יש זמן ובנתיים תתרכז בלימוד התורה. (מקור 4). זה מסמל ששאלות זה דבר טוב, אך הם לא אמורות להפריע לעבודת ה׳.
מאיפה הכוח?
נשאלת השאלה: מהיכן ישאב משה את הכוח לראות אלוקות בזמן של חושך הגלות?
התשובה היא, שכבר אצל האבות הייתה עבודת ה’ באופן של ראיית אלוקות, ואת הכוח הזה העבירו לכל יהודי, ובכל מצב, בירושה.
