משיחת ל”ג בעומר ה’תשכ”ז
ומשיחת שבת פרשת במדבר, ה’תשכ”ז
ומשיחת יום ב’ דחג השבועות, התשכ”ז
ומשיחת שבת פרשת במדבר, מבה”ח וער”ח סיון, ה’תשל”ו
ומשיחת חג הפורים, התשל”א
א. הנחת תפילין לניצחון המלחמה!
לפני מלחמת ששת הימים, אמר הרבי שעם ישראל עומד בפני ניצחון גדול. הרבי גם הורה לזכות יהודים – ובפרט חיילים – בהנחת תפילין, משום שמצווה זו מפילה פחד על אויבי ישראל, ומגינה על חייהם של החיילים.
ב. הייתכן לעשות מצווה שלא לשמה?
שאלו: הרי יש לקיים את המצווה כי כך ציווה ה’, ולא בשביל סגולה כזו או אחרת?
ענה הרבי, ראשית: אמרו חז”ל “לעולם יעסוק בתורה ומצוות אף על פי שלא לשמה ומתוך שלא לשמה בא לשמה”. כפי שהרמב״ם מסביר איך שמשכנעים ילד ללמוד תורה, על ידי שמבטחים לו ממתק או מתנה אחרת, ורק לאחר מכן, הוא מגיע לרמת לימוד תורה מאהבה (מקור 2).
ושנית: כשמניחים תפילין עם היהודי, אומרים לו לברך “אשר קדשנו במצוותיו וצוונו”, כך שהוא אומר בפירוש שהוא עושה זאת גם בגלל ציווי הקב”ה – “לשמה”. וכשאדם עושה מצווה בגלל שכך ציווה ה׳ וגם בשביל סגולה, זה בסדר גמור. כפי שרש”י אומר במסכת פסחים, שאדם שנותן סלע לצדקה בשביל שיחיה בנו – הוא מתכוין גם למצוה וגם לצרכו – והוא נחשב שליח מצוה. (מקור 3).
ג. מדוע לא ציצית?
הוסיפו לשאול: למה דווקא תפילין? מדוע לא מצוות ציצית?
מצוות ציצית היא מצווה נעלית, ומרמזת על כל תרי״ג המצוות (מקור 4), אך יש זמנים שבהם זקוקים לסגולה מיוחדת, ואז יש צורך לעסוק במיוחד במצווה שיש בה אותה הסגולה. כפי שלמשל במצוות צדקה יש סגולה מיוחדת לרפואה, כך במצות תפילין יש סגולה מיוחדת להפלת פחד על האויב.
ד. ענינה של מצוות התפילין
התפילין של יד ושל ראש, עניינן שיעבוד הלב והמוח (מקור 5). הרצועות של ראש, שנמשכות עד למטה מן הטבור, מרמזות על ההמשכה מהשכל לכל הגוף, כדי לשלול את דעת המין שהאדם מחולק לשתי חצאים נפרדים, העליון והתחתון, שאינם קשורים אחד לשני (מקור 6).
אך עדיין שואל האדם, כיצד יכול הוא לוודא שהוא ינצח את היצר הרע שנאבק בו? על זה מרמזת הרצועה של התפילין של יד שאיתה קושרים את יד שמאל, שהיא כמו חבל שבו קושרים את היצר הרע.
